מעשה בפסיכולוגיה של שלושה מאמנים

בכנס מקיף מטעם אופ"א שנערך בשוויץ בקיץ שעבר ושעסק גם ובעיקר בחדשנות בעולם הכדורגל והסובב לו, הוקדש פרק שלם עבור חשיבות היכולת המנטאלית של המאמן והשחקן

גם אצלנו כאן, בישראל הקטנה, נערך חצי שנה אחר כך כנס דומה אבל קטן וצנוע יותר. כשנשאלו האורחים, רובם ככולם מאמנים בכל הגילאים ומכל המועדונים בארץ, האם לדעתם "יש קשר בין היכולת המנטאלית של השחקן לבין התוצאות שלו ושל הקבוצה", לא היה אחד שהשאיר את האצבע למטה. נו טוב, הרי ברור לכולנו שלפן המנטאלי יש משקל רב, הרי איך אנו נוהגים תמיד לומר? הכל בראש.

ואולם, מיד לאחר מכן שאל אותם אותו המרצה "אם כך הם פני הדברים, מעניין אותי לדעת כמה מכם באמת עושים שימוש או מתייעצים עם מאמן מנטאלי"? הפעם רוב האצבעות נשארו למטה. מעניין לא?

ואין כמו סיפורים מהשטח כדי להמחיש את חשיבות הנושא המנטאלי אצל המאמן והשחקן/ספורטאי. גיא גודס קיבל את מכבי תל אביב בפוזיציה הכי רעה מבחינתו. אחרי שלקחו גביע אירופה בצורה הרואית, שחקני מפתח עזבו, המאמן שעשה נס עבר לליגה של הגדולים באמת, הצל של פיני גרשון.

ההתחלה לא בישרה טובות. תבוסה להפועל ירושלים בגמר גביע ווינר, איבוד תואר שני בתוך שבוע והפעם בדמות הגביע הבין יבשתי, תבוסה משפילה בדרבי בנוקיה, פציעה של הקפטן עד סוף השנה.

היום, שלושה חודשים אחרי, מכבי כבר בטופ סיקסטין ביורוליג, או-טו-טו כובשים שוב את הפסגה בליגת ווינר, גיא ופיני כאילו בירח דבש שני. פתאום הכל טוב.

את הנקודה המעניינת בכל ההתנהלות המנטאלית של המאמן גיא גודס שלפתי מראיון שהעניק לאחר משחק הניצחון על צ'בדיטה בזאגרב. גודס נשאל על ידי עמיתו המראיין, ״מה עושים עם ג'יימי פארגו? רואים איך הוא מגיב, את שפת הגוף שלו? זה כבר לא עניין של מאמן? אולי דרוש פה פסיכולוג? אתה כמאמן מבין בזה?".(אהבתי את השאלה אם יורשה לי).

"מבין קצת..." מלמל משהו המאמן של אלופת אירופה. "כשעשיתי קורס מאמנים למדנו איזה פרק או משהו על הפסיכולוגיה בספורט". וזהו.

מסקנה: עכשיו יותר קל להבין את תפקידו של פיני גרשון. בכל זאת אלוף אירופה שלוש פעמים.

ויש את דני פרנקו והפועל ירושלים. לאחר הניצחון המזהיר על מכבי תל אביב בגמר גביע ווינר בפרומו של העונה הם כבר גזרו רשתות כאילו זכו באליפות והעפילו לפיינל פור היורוליג. המאמן הצעיר אפילו מיהר להשוויץ שבחר נכון כשסרב להיות עוזר מאמן במכבי תל אביב והעדיף את ירושלים. "הבן שלי יכול להיות גאה עכשיו".

שלושה חודשים עברו והילד הקטן של דני פרנקו רואה איך אבא מאבד את אירופה דרג שני, מושפל בבית על ידי נהריה בליגה, מובל באף על ידי שחקן אחד ומיוחד(דנטה) ובקיצור – איבוד שליטה קולוסאלי. אלא מה? פיני גרשון יש רק אחד.

ויש את איל ברקוביץ'. כשהכל הלך טוב לקבוצה שלו והתוצאות היו נאות הוא החליט להעניק ראיון לאחר שתיקה ממושכת. מכל השליפות של הקוסם, צד את עיני, איך לא, הנושא הפסיכולוגי והמנטאלי. "הדבר הראשון שעשיתי כשקיצצתי בתקציב זה היה לפטר את הפסיכולוג של הקבוצה. לא מאמין בזה. אני אהיה הפסיכולוג של השחקנים".

השבוע, לאחר הפסד רביעי רצוף להפועל תל אביב של ברקו, הופצו לחשושים בדבר פיטורי המאמן (דומב), חדר הלבשה "רותח ומעורער", החלפת שחקנים, שינויים בתקציב. גם לגבי מעמדו של ברקו עצמו היו דעות לכאן ולכאן.

ומה עשה איל ברקוביץ עצמו? לקח יוזמה וכינס אסיפת שחקנים בה הודיעה פומבית שהוא איתם והם ביחד איתו, שהם משחקים טוב, שאף אחד לא מוחלף כולל המאמן. בסיום האסיפה גם נתן פרס לשחקנים ושחרר אותם לבתיהם מבלי לערוך להם אימון כמתוכנן.

מעניין מה היה אומר על זה הפסיכולוג שהוא פיטר.
דבר אחד בטוח: הכל בראש. ובשביל זה אנחנו פה.

שחר ילין – מנטור בספורט
הכותב הינו בוגר מכללת ICU בית ספר למנטורים ולאימון אישי.


לטיפים נוספים: Sye-mentor.blogspot.co.il
לפניה ולעצה אישית: yelling_s@bezeqint.net
 

תגובות

+ הוסף תגובה
1
כל מילה בסלע
(שחקן: 21:59 02-01-2015)
כל הכבוד! אחלה כתבה. וכמה שהיא נכונה.
2
הכל בראש!!
(שי: 15:14 18-12-2014)
הכל בראש או לפחות כמעט הכל. נהניתי לקרוא.
5
הסבר ל 2 ו 3
(עוקב: 13:57 29-12-2014)
דווקא לי זה מאוד ברור. התנהלות מנטלית של מאמנים משפיעה על הקבוצה.

סקר דאבל פס

איזה קבוצה תעפיל לליגה לאומית בסיום העונה?