שתי הקבוצות הכי טובות של ליגה ג' ת"א נפגשו למשחק מכריע. אלון יהודיוף קיווה שאהבת נעוריו מבת ים תעפיל, אך שמח בשמחתם של אנשי רמת ישראל.

ביום שישי האחרון, מייד עם שריקת הסיום של המחזור האחרון בליגה ג' ת"א, ידעתי שזה הולך להיות לא קל. מה זה לא קל? קשה!
במשך מחזורים רבים זה היה נראה כאילו העלייה מגיעה בסטייל. כבר בהתחלה סימנו אותנו כעולה בטוחה וזה גם היה נראה על המגרש, עד המחזור ה-25.

התיקו 3:3 מול א.ס. חולון ומייד אחריו ההפסד לבית דגן סימנו את המפנה. רמת ישראל סגרה פערים וכולם כבר אז ידעו שזה הולך להגיע למשחק מכריע.

בהתחלה זה היה אמור להיות ביהוד. דווקא נוח, קרוב. אח"כ החליטו להזיז לרמת השרון. למה? כי הסינטטי ביהוד לא ראוי לארח משחק פליאוף. כולה משחק ליגה ג', מה כבר יכול להיות?

הגיעו כ-150 צופים שהתחלקו כמעט שווה בשווה. מספר יפה לכל הדעות. ביהוד הם היו ממלאים את היציע ונותנים אווירה יפה. אפילו הגשם כיבד אותנו בנוכחותו. ממש אירופה. 

בהתחלה הייתי בודד ביציע הכבוד, כאשר האוהדים התרכזו בעיקר ביציע הגדול.



פתאום נכנסו שניים, עמיר גנין ומנחם כהן, עיתונאים אבל קודם כל אוהדים ותיקים של הפועל בת ים. אחר כך הגיע גם אבי נעים מידיעות אחרונות והייתה תחושה של משחק בליגת העל. אחר כך הגיעו עוד כמה מכובדים. מכובד.

החבר'ה של הרמה היו על קוצים. יניב נוח הסתובב ביציע עם ג'ינס וטי שירט, אבל הרגיש כמו חתן. בכל זאת, לא כל יום מקבלים הזדמנות כזו לעלות ליגה.

בהגרלה נקבע שבת ים תישאר עם האדום המסורתי. ברמה התאכזבו ועלו בלבן. "עם התלבושת הזאת בדיוק ירדנו ליגה", סינן נוח, "אולי היום נסגור מעגל..."



ניסן מורד הבלתי נלאה ניצח על ההפקה. מבחינתו זה כמו גמר גביע המדינה. גמר גביע? מינימום מוקדמות הצ'מפיונס. אפילו לצלם מהיציע אסור. ניסן, אוהבים אותך, אבל לא תמיד צריך להיצמד לתקנון עד כדי כך...
פתאום הוא חילק לנו צמידים לבופה של כריכים וקרואסונים שיהיה בהפסקה. מלך.



צוות השיפוט כלל את רועי ריינשרייבר מליגת העל. עמית רון וחי גוזלן מליגה א' עזרו לו עם הדגלים ויעד אילני הסתובב בין הספסלים ומדי פעם הרים את השלט עם המספרים.

התחיל קצבי. כבר אחרי עשר דקות הלבנים יכלו להוביל 0:3. שי כהן חיפש שערות למרוט אותן אבל לא ממש מצא, וגם יניב נוח ובני שמואל נראו מעט עצבניים ביציע.

לא רחוק מהם ישב דודי ביטרן שהגיע עם קביים. בסתר ליבם הם בטח שמחו שהוא לא על המשטח הירוק, אבל בטח היו מעדיפים שזה יקרה רק בעקבות צבירת כרטיסים ולא עקב פציעה.

על הקווים של בת ים התרוצץ פליקס חלפון. גם הוא פצוע. על המגרש בת ים נראתה חסרת מטרה בחוד כאשר ליאב פרנקו לא הצליח להסתדר עם ההגנה החזקה של רמת ישראל.
בלי קשר למה שייגמר כאן, מאמן רמת ישראל, שי כהן רשם עונה מדהימה. הוא כבר לקח תואר אחד העונה כשזכה עם חברת החשמל באליפות הספורטיאדה ושבר את ההגמוניה של בנק דיסקונט.

 
פתאום באמצע המחצית התחיל המבול. ניסן כבר החל להזיע בתקווה שהמשחק לא יופסק. מה הוא צריך את זה עכשיו? יש עוד משחק ביום שישי בין המפסידה לבין צעירי טייבה ואין זמן להתחיל להזיז מועדים.

בהפסקה ירדנו לאכול. לפני המשחק אמרתי לאשתי שתכין לי משהו, כי אני אגיע מאוחר הביתה. בסוף לא היה צורך, אבל נאכל ביום אחר.

במחצית השנייה שתי הקבוצות הגיעו למצבים. פליקס נכנס בדקה ה-67 ופתאום ראינו את הרמה מתחילה לסגת לאחור. חצי מגרש להשכיר קראו לזה פעם.

ריינשרייבר שרק לסיום והייתה תחושה שערב ארוך עוד לפנינו. החבר'ה מטייבה שישבו לידי עדיין לא היו החליטו את מי הם מעדיפים מולם ביום שישי, אבל לדעתם הם יותר טובים.

ההארכה הייתה בשליטה של בת ים. חלפון, פרנקו ואדיר דהן ניסו מכל מצב. מנגד היה זה טולמסוב המצוין שהיה קרוב לכיבוש, אך הרשת לא זזה.

חמש דקות לסיום, כאשר כבר ראינו את הפנדלים באופק, זה הגיע. בן בירן הקשית באמנות מעל קונפינו, כמעט בהעתק מדויק של השער של רפי סגל מאזור מול עירוני בת ים. מצחיק, אבל שתי הבת ימיות מפסידות 0:1 משערים דומים. המזל של הפועל הוא שהיא עדיין יכולה לתקן...



שריקת הסיום הביאה לחגיגה גדולה של חולצות לבנות. כן, אותן חולצות שפעם ירדו ליגה ועשו הפעם את ההיפך. אני הייתי קצת מבואס, אבל היה לי קשה שלא לשמוח בשמחתם של החבר'ה מהרמה. בכל זאת, מגיע להם. יצאתי משם מהר לא כי לא רציתי לראות, אלא כי בכל זאת כבר מאוחר ותורי להאכיל את הילדה.


ביום שישי יש לנו עוד צ'אנס לתקן מול טייבה ואולי הצדק ייצא לאור וגם בת ים תשחק בעונה הבאה באותה ליגה עם רמת ישראל.
מה שבטוח, הפועל בת ים עשתה העונה קאמבק ענק ורק עלייה תביא איתה סיום מתוק לעונת חזרה.
להתראות ביום שישי.