זה "רק כדורגל" ?
מאת: גיא גולדפרב | 08.06.13 | 14:45
כל מי שמכיר אותי יודע שאני יושב שעות בכל יום בפייסבוק (רק בערב – זה במידה והבוס שלי בעבודה קורא את הטור הזה... ורק לצורכי עבודה – זה בשביל אשתי...).
בפוסט הנ"ל נתקלתי ב-18 למאי. הוא שייך לשלומי אלבז, שער מ.ס. כפר קמא בליגה ב'. לא נגעתי:
"זה רק כדורגל? מידי פעם אנשים אומרים לי : ״עזוב אותך אל תתרגש, זה רק כדורגל״. זה קצת יותר מידי זמן שמבוזבז בשביל ״רק כדורגל״. הם לא מבינים את הזמן שהשקעת, המרחקים שעשית וכל הוויתורים בשביל ״רק כדורגל״. הרבה מהרגעים שהכי התגאית בהם היו ״רק כדורגל״. עברו הרבה שעות והחברה היחידה שהייתה לי הייתה ״רק כדורגל״. את הבן אדם הכי יקר לי בעולם אבדתי בגלל ״רק כדורגל״. רוב הרגעים העצובים והקשים שנגרמו לי היו ״רק כדורגל״. וברוב המקרים רק המגע הרך של הכדור החזיר לי את החיוך, ואת האמת, אני חושב שהדרך היחידה שהייתה לי היא ״רק כדורגל״. אז בשבילי ובשביל אנשים כמוני, ״רק כדורגל״... זה שילוב של הזיכרונות מהעבר. האושר הרגעי והחלומות של העתיד. אז פעם הבאה שתשמעו אנשים שאומרים ״זה סה״כ כדורגל״ תחייך, כי הם... סה״כ "לא מבינים".
גם אותי שאלו לא פעם: "מה יוצא לך מזה" ? לכל אלה עניתי: בזכות הכדורגל אני מרגיש שלם. זה ממלא לי את הנפש ולכן אין לי צורך לחפש ריגושים אחרים. שיחה עם מאמן שמתקשר להתייעץ, שחקן שמבקש לקבל חיזוקים או יו"ר שסתם מחפש לפרוק את התסכול שלו מההפסד ביום שישי, עושים לי את היום.
כמו לשלומי אלבז גם בשבילי הכדורגל הוא לא "רק כדורגל", זה עולם ומלואו של אנשים כמוני שנותנים הכל מהלב וגם מהכיס כדי לממש את האהבה שלהם.
התגעגעתי. מיכה דמו עם הברמודה והכפכפים
בחמישי האחרון הייתי במשחק יורו הצעירות של הולנד וגרמניה. היה משחק ענק ונהניתי מכל רגע. אמנם ישבתי ביציע בשורה השנייה כך שיכולתי להריח את הדשא אבל התחושה הייתה שונה.
מצאתי את עצמי מתגעגע לכל אלה שעשו לי את העונה שחלפה: לקוונית החמודה שנפל לה הדגל מהמקל, לברמודה ולכפכפים של מיכה דמו, לכינויים שהטיח בי חנן עדני (סוג של כבוד, לא?) ולכל הסיפורים הקטנים שהם המהות של הליגות הנמוכות בישראל.
לפני כמה ימים כתבתי סטטוס בפייסבוק: "מצ'עמם לי, רוצה כדורגל". נכון שגם אתם ?
תגובות
+ הוסף תגובה