מהארכות הבלתי נגמרות שהיא נותנת לקבוצות הליגה הלאומית ועד לזלזול הבלתי נגמר בליגות הנמוכות, ההתאחדות לכדורגל מציגה איך נראית "הליגה השישית בטיבה באירופה". לירן דורף בטור דעה.

התאריך 30.6 לא יגיד להרבה מן הגולשים משהו מיוחד, אך זהו למעשה תאריך הדד ליין שנתנה ההתאחדות לכדורגל למכבי אום אל פאחם להגיש דוחות תקציביים כאלו ואחרים על מנת להבטיח את מקומה לעונה הקרובה בליגה הלאומית.
היום המיוחל הגיע ואום אל פאחם לא הגישה דבר לבקרה התקציבית. בעולם מתוקן ושפוי, הסאגה הייתה נגמרת באותו רגע עם הורדת הקבוצה ליגה. אך בישראל כמו רק בישראל וכיאה לליגה השישית בטיבה באירופה (מהסוף?), ניתנה לקבוצה אפשרות לערעור ואגב, ההחלטה להורידה התקבלה רק ב 11.7, כמעט שבועיים לאחר הדד ליין הרשמי להגשת אותם מסמכים. מדוע? הפתרונות להתאחדות.
רק אז נכנס הערעור לתוקף כשבינתיים ההתאחדות לכדורגל בכלל עסוקה בריב מתוקשר עם הטוטו ששם את כל שאר הדברים בעדיפות משנית, כולל עניין אום אל פאחם.

משום מה וללא כל הצדקה, העניין נמרח ונמרח כשהדיון בערעור הקבוצה נערך רק ב 14.8, שבועיים לפני מועד הפתיחה הרשמי דאז של הליגה (שנדחה לאחר מכן בגלל עניין הטוטו).
את הסיפור מאז ועד עתה כבר כולם מכירים, ערעורים, עתירות, מריחות זמן וכל דבר אפשרי שיכול לקרות כדי שהיום, 120 שעות לפני פתיחת העונה ושלוש קבוצות עדיין לא יודעות מה גורלן.

נתחיל בנס ציונה, לאלו שלא בקיאים בפרטים, הקבוצה שרויה בחובות, לפחות ע"פ טענות אלה שחייבים להם, כולל פסקי בוררות לא משולמים לשחקנים כגון יחיאל צגאי, ארנון טמיר וכ'ו וחמור מכך, אין לה אישור מנהל תקין שהכרחי לרישומה כקבוצה.
בעוד כל קבוצות ליגה א' החלו להתאמן ולהתעסק ברכש, אצל נס ציונה היה יבש כמו המדבר, אין שחקנים, אין מאמן, אין אימונים, כל זאת כמובן עד שהשד התעורר לחיים בעקבות סיפור הקבוצה מהמגזר, את האימונים אגב, היא החלה רק בשבוע שעבר עם 14 שחקנים, רובם ממחלקת הנוער.

אצל כפר סבא המצב בכלל אבסורדי לחלוטין. הקבוצה הפנימה היטב את מקומה בליגה א' ולאחר שהוסדר נושא העברת הבעלות לידיהם של סתיו שחם ואלי יאני, היא החלה במסע רכש נרחב בהתאם לליגה בה היא נמצאת.
מה יקרה אם תעלה בחזרה ללאומית?, הרכש ברובו כבר לא מתאים כשבנוסף שחקנים כגון מיכאל קרטיבה ואוהד כהן ירדו בכוונה לליגה א' כדי להימנע מאימוני הבוקר של קבוצות הליגה המקצועניות, מה שאומר בשתי מילים, בנייה מחדש כשאנחנו רק 5 ימים לפני פתיחת העונה.
אז נכון, כפר סבא תשמח גם במצבה כרגע לחזור ללאומית ואף עברה כבר בבקרה התקציבית (בניגוד לנס ציונה) אך ההכנה לעונה הייתה לא אידיאלית בלשון המעטה והנסיבות עלולות לגרום לכך שיהיה לה מאוד קשה לשרוד בליגה.


נחזור לרגע לנושא המרכזי וזו ההתאחדות לכדורגל, איך יכול להיות שבמדינה מתוקנת (על הנייר לפחות), היא נתנה לכדורגל הישראלי להגיע למצב הזוי שחמישה ימים לפני פתיחת העונה ואין עדיין תשובה לגבי הקבוצה ה-16 בליגה.

איך יכול להיות שבמדינות כגון ספרד, בלגיה, אנגליה וכל ליגה שמכבדת את עצמה באירופה, לוחות המשחקים (כולל ימים ושעות) מפורסמות חודשים מראש (גם בליגות הנמוכות שלהן) כשכאן במקרה הטוב וחמישה ימים לפני מועד המשחק, יודעים האוהדים לתכנן את השבת ולא, תירוץ זכויות השידורים ומועצת ההימורים לא תופס כאן, אם רשת סקיי הבריטית או קאנל פלוס יכולות לתכנן חודשים מראש את שידוריהם, אז גם חברת צ'רלטון מסוגלת.

אגב, המחזור הקרוב בליגה הלאומית הוא פשוט חוויה, משחק אחד ביום שבת, ארבעה ביום ראשון, אחד ביום שני ואחד ברביעי (תשתדלו לעמוד בקצב). רק לידיעת ההתאחדות, בכל אירופה כשיש על הנייר פגרת נבחרות, הקבוצות מהליגה השנייה ומטה, משחקות כרגיל באותה שבת, ב mls גם הליגה הבכירה משחקת בלי בעיה והכל באותו יום נתון, רק כאן יכולים לפצל מחזור אחד לארבעה ימים, "תענוג".

בליגות הנמוכות המצב בכלל אבסורדי, במקום לחייב את הקבוצות להודיע בתחילת השבוע על מועד משחקם, נוצר מצב שלעיתים רק ביום רביעי או במקרים מסוימים חמישי, יודעים האוהדים איפה ומתי מועדונם משחק.
כן כן, במדינת ישראל הנאורה מתוודעים לזמן המשחק יום לפני מועדו, חובבנות במיטבה. אז יגידו שההיא לא מצאה מגרש או שההוא צריך לשחק לפני כניסת שבת אבל ריבונו של עולם, לא הגיע הזמן לשים קץ לעניין המגוחך הזה?

אז התאחדות יקרה, נכון שאתם עסוקים בחוזה המתגבש עם מועצת ההימורים וזה לגיטימי לחלוטין אבל מה עם האוהד הפשוט, זה שכל רצונו זה לבוא לקנות כרטיס ולראות את קבוצתו האהובה, האם הוא לא זכאי לדעת במרווח של יותר מחמישה ימים היכן ומתי קבוצתו משחקת?, האם לא הגיע הזמן להפסיק עם ההתנהלות החובבנית שמתאימה אולי לעולם שלישי? האם לא הגיע הזמן להספיק עם הארכות הבלתי נגמרות הללו לרישום קבוצות והאם סוף סוף נצליח לקבל מידע, מי בדיוק בליגה הלאומית, מי בליגה א' ולאן הולכים מכאן?. התשובות בקרוב (או שלא).

נ.ב, היורו לנבחרות הצעירות היה ונגמר, מספיק לנגן את התקליט השבור על הצלחתו הכבירה. הראש שלנו כבר בביצה המקומית, נא לחזור לפוקוס, על החתום, אנוכי (ויתכן שגם מישל פלאטיני).

*טור זה הינו טור דעה בלבד.