התקשורת (שגם אנחנו כאן באתר חלק ממנה), הופכת מיום ליום לנשכנית יותר, דומיננטית בצורה קטלנית ככל שהזמן עובר ובעיקר לא מדייקת בפרטים ובהרבה פרטים.
 

מספר "אתרים" הופכים עם הזמן ליותר ויותר "צהובים", אינם מדייקים בידיעות ובעיקר מנסים ליחצן שחקנים על ימין ועל שמאל, הכל בשביל איזה "סקופ" עתידי שלא ברור באמת עד כמה הוא מעניין.
 

התופעה המוזרה הזו הגיעה איכשהו גם לליגות הנמוכות. שחקנים שאלמונים לרוב הציבור אשר חובב כדורגל בישראל, מקבלים כותרות מפוצצות מדי יום, פרסום ראשון, חשיפה, בלעדי, כאילו מדובר במסי, ניימאר, רובן ושאר החברים, יחי ההבדל הקטן.


ניימאר, באמת שנותר רק לצחוק מהעניין.

החמור מכל, שאם כבר יוצאות הכותרות הללו, לרוב הן גם לא ממש מדויקות. שי מאור הרי כבר חתם לדוגמא ביפו, עומרי נווה בהוד השרון, כפר שלם כבר סיכמה עם אלירן מגול (למרות שהצדדים אפילו לא דיברו), פדידה בקרית גת, מג'די חלאיילה בכפר קאסם (למרות שחתם כבר יומיים לפני במגדל העמק) ועוד ועוד, המצאות כבר אמרנו?.
 

ולא נזכיר במילה את השכפולים השונים בידיעות כאלו ואחרות, על לוח תוצאות ש"אתר" כלשהו עושה העתק הדבק מאתר אחר בלי בושה. איומים על מאמנים, שחקנים ובעלי תפקידים כדי לקבל "סקופ" שנייה קודם גם אם הוא לא ממש מדוייק וכל אמצעי אחר שהוא כביכול "כשר" על הנייר כדי להשיג מעבר הירואי של שחקנים שכאמור, אלמונים למרבית הציבור בישראל.
 

התקשורת בישראל שכחה מרוב רצון להקדים באלפית השנייה אתר כזה או אחר שישנה מילה אחת אשר חשובה יותר מהכל העונה לשם, אמינות.
 

הרי כבר עשרות זרים בדרך כביכול לחתימה במכבי תל אביב או מכבי חיפה, מאמנים מוזכרים כמועמדים כמו גרביים ושחקנים פלוס סוכנים משתמשים בתקשורת כדי לקדם מו"מ כזה או אחר ללא הרף.
 

כמה מכל העסקאות כביכול שרשומות יוצאות באמת לפועל? אחוז מאוד קטן אבל הקורא הישראלי מקליק בשקיקה על כל פיסת מידע לגבי קבוצתו האהודה בתקווה שהפעם מה שעולה לו מול מסך המחשב או האייפון, באמת נכון.

אז רבותיי, קחו נשימה ארוכה ותמיד זכרו שבעונה הזו, יש הרבה מלפפונים רקובים, הרבה.

נתראה בעוד כחודשיים פלוס מינוס לדבר האמיתי.