עונת 2014-2015 כבר בפתח אך רגע לפני, עו"ד טל ספיבק עושה לכם סדר בזכויותכם. המסמך אמנם מיועד בעיקר למאמני הכדורגל אך בהחלט תקף גם לשחקנים ובעלי התפקידים השונים, קראו ולמדו.

כללי אצבע לבעלי עניין לקראת עונת 2014-2015

1. תנאים מקדימים טרם חתימת הסכם:

א. לדרוש הסכם בכתב – ההסכם צריך להיות ברור ונהיר, וחובה לכלול בו את מלוא ההבנות עם הקבוצה, אם ברצונכם להוסיף כללים משלימים ניתן להוסיף אותם במקום המיועד לכך או במסמך/נספח נפרד, ולהחתים את נציגי הקבוצה על כללים משלימים אלה.

מעבר לכך שההסכם בכתב יפרט ויסביר את מערכת היחסים בין הצדדים (זהות הקבוצה, משך תקופת העסקה, שכר ותשלומים, תנאים סוציאליים וכו'), הדבר יכול להיות משמעותי אם יתגלע סכסוך בין הצדדים. כל הסכמה בעל פה, שלא מצאה ביטוי בכתובים, מבלי לפגוע בתוקפה המשפטי, תקשה עליכם מאוד להוכיחה בעת הצורך, לכן הדרישה להסכם בכתב היא קריטית.

שימו לב – ע"פ חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002, ישנה חובה ליתן בידי העובד מסמך המפרט את תנאי עבודתו.

הסכמים בליגה מקצוענית – הסכמים בליגה מקצוענית כקבוע בתקנון ההתאחדות לכדורגל, יהיו תקפים רק אם יהיו בהם 3 חתימות (חתימת המאמן/שחקן/בעל תפקיד, נציג הקבוצה והבקרה התקציבית) ללא אישור הבקרה ההסכם חסר תוקף.

לפיכך, יש לדרוש מהקבוצה לקבל העתק מההסכם , אשר יכלול את מלוא החתימות כאמור:

בעניין זה אדגיש – כי אם במהלך עונת המשחקים, בוחרים לעשות שינוי/תוספת בחוזה, אף שינוי זה חייב לקבל את אישור הבקרה התקציבית (שינוי שכזה יכול להיות שינוי בשכר, שינוי בתנאים, הכנסת אופציה, הארכת ההסכם וכו').

יש לציין בהסכם ערכי ברוטו בלבד (זו הדרישה ע"פ תקנון הבקרה התקציבית) – על כן, כל הניכויים לרשויות השונות חלות במלואן על הקבוצה (בליגות חובבניות ניתן לציין את הסכומים בערכי נטו, מובן שהדבר פחות מומלץ, ומשאיר "פתח" לאי בהירות).

ב. לדרוש לקבל את תלושי השכר – תלושי השכר מגלמים את כל ניכויי החובה, שחובת הפרשתם מוטלת על הקבוצה, עיון חודשי בתלוש השכר יאפשר לכם לעקוב אחר התשלומים שעל הקבוצה לשלם בעבורכם לרשויות השונות, לרבות הפרשה לפנסיה.

כן הדבר יוכל לעזור בעת מחלוקת אודות גובה המשכורת של מאן דהוא, ויהווה הוכחה ברורה על גובה השכר כדוגמא.

שימו לב - ע"פ סעיף 24 לחוק הגנת השכר תשי"ח 1958, קיימת חובה על המעסיק לנהל פנקס שכר ולמסור לעובד את תלוש השכר, עד ה-9 בכל חודש.

ג. הלנת שכר - ע"פ חוק הגנת השכר על פי חוק , עד היום התשיעי לחודש העוקב לזה שבגינו מבוצע התשלום, כל עיכוב/שיהוי מעבר לכך, יכול לזכות את המאמן/שחקן/בעל תפקיד בפיצויי הלנת שכר.

2. המלצות להתנהלות נכונה סמוך/בעת פיטורים – רלוונטית יותר למאמן/בעל תפקיד:

א. חובת השימוע – אם קבוצה חפצה לפטר מאמן/בעל תפקיד, אזי חלה עליה החובה לזמן את המאמן/בעל תפקיד מבעוד מועד, השימוע נועד לתת הזדמנות נאותה ואמיתית להשמיע את טענות העובד טרם קבלת ההחלטה בעניינו, אמנם מדובר בהליך טכני, אך עדיין ע"פ הפסיקה יש לקיימו בתום לב ובנפש חפצה (סנקציה על אי עריכת שימוע יכולה להיות פיטורים שלא בתום לב, אשר במרבית המקרים יכולה להביא למתן פיצוי כספי)

מובן כי הזימון לשימוע צריך להיות לפני הפיטורים ולא אחריהם.

ב. דרישת מכתב פיטורים – אם חו"ח הקבוצה החליטה על פיטורי המאמן מהקבוצה, יש לדרוש מכתב פיטורין כדין, בהעדר מכתב פיטורין, יהיה חשש שמא המאמן/בעל תפקיד התפטר ולא פוטר , ובכך יהיה לשלול את זכויותיו.

המלצתי – על מנת להפיג את החשש סביב עניין הפיטורים/התפטרות – יש לדרוש מיד עם הודעת הקבוצה על הפיטורים אישור בכתובים אודות כך.

במקרה שבו הקבוצה מסרבת – יש לשלוח בהקדם האפשרי, ובאמצעות מסירה אישית מכתב לקבוצה ( הנושא את יום תאריך הוצאת המכתב, וניתן אף לציין את שעת הוצאת המכתב), לפיו המאמן/בעל תפקיד מצהיר כי לא התפטר וכי הוא דורש להחזירו לשורות הקבוצה לאלתר , באותו שכר ובאותו תפקיד-סירובה של הקבוצה לכך, יטה בבירור את הכף לטובת גרסת המאמן/בעל התפקיד.

כמו"כ במקרים בהם ישנה " אי ודאות" אודות הגורם אשר בעטיו פוטר המאמן/בעל תפקיד מהקבוצה, מומלץ לתעד כל מסרון ו/או שיחת טלפון אשר יכולה לתמוך בגרסה שלכם.

שימו לב – ע"פ חוק הודעה מוקדמת על המעביד לתת לעובד בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד -מעביד.

ג. הרעת תנאים – מקרה קלאסי של מחלוקת בין קבוצה למאמן/בעל תפקיד, במקרים רבים בוחרת הקבוצה להרע את תנאי המאמן/בעל תפקיד בקבוצה ע"מ שהלה "יבין את הרמז" ויעזוב ביוזמתו (וכך מן הסתם יחסוך את כל התשלומים לקבוצה בגין פיטוריו), הדבר יכול להיעשות ע"י ירידה בשכר ; ע"י פגיעה במעמדו המקצועי של המאמן/בעל תפקיד ללא הסכמתו (הסטתו של המאמן להיות ע. מאמן; הבאת מנג'ר על, התערבות מקצועית של ההנהלה וכו') ; ע"י פגיעה מתמדת בשכרו (הלנת שכר כרונית) אי תשלום זכויות סוציאליות וכו'.

התנאים המצטברים להרעת תנאים הם שלושה : (1) התקיימות הרעת תנאים בפועל (2) התראה של העובד בפני המעביד על רצונו לעשות כן (להתפטר ט.ס) ולתת לו זמן "לתקן את דרכו" (3) קשר ישיר בין ההתפטרות להרעה.
במקרים בהם הוכיח העובד שהתפטר עקב הרעת תנאים, זכאי העובד לפיצויי פיטורים, בדומה לפיטורים "רגילים".
על המאמן/בעל תפקיד להוכיח כי מדובר בהרעה בעלת משקל, כזו שלא הותירה לו ברירה אלא לעזוב, וכי התפטרותו הינה תוצאה ישירה של ההרעה בתנאי ההעסקה.

שימו לב – על המאמן/בעל תפקיד המעוניין להתפטר "בדין פיטורים" חלה החובה להתריע בפני המועדון על הרעת התנאים תוך פירוט ההרעה, ותוך ציון זמן סביר לתקנה – מדובר בהודעה קריטית, שבלעדיה, לא יהיה זכאי המאמן/בעל תפקיד "להתפטר בדין פיטורים".

ד. נושא פופלארי שעלה לאחרונה - עשיית דין עצמי בדמות שביתה/אי הגעה לאימון/משחק – שביתה היא כלי המצוי בידי עובדים ע"מ להפעיל לחץ על המעסיק, בתקווה שאותה תקווה תגרום למעסיק להיענות לדרישות העובד, אם נבצע אנלוגיה בעלת ערך לתחום הכדורגל , אזי ניתן לקחת מצב לדוגמא שבו מאמן ו/או שחקן ו/או בעל תפקיד לא מקבלים שכר, ואלה מצידם בוחרים לשבות (ר' מקרה שחקני ביתר ירושלים – אשר בגינה השיתו קברניטי ביתר ירושלים קנסות כבדים על השחקנים, קנסות שהופחתו משמעותית, ע"י בית הדין לעבודה).
בעיניים משפטיות, ועל אף שהפסיקה הכירה בכך, שהלנת שכר למשל, מאפשרת,"להתפטר בדין פיטורין", ואגב כך לבצע שביתה מסודרת, אני מתקשה להמליץ על דרך זו.

בהקשר זה אעיר, כי יש לזכור שבעוד בקבוצה מקצוענית כספי השחקנים מובטח לכאורה בבקרה התקציבית (אם כי הדבר נכשל במבחן התוצאה במספר קבוצות השנה) בקבוצה לא מקצוענית כספם של השחקנים לא מובטח כלל ועיקר.
מכל מקום, בין אם מדובר בקבוצה מצוענית ובין אם לאו, המלצתי תהיה זהה, ראשית להתריע בכתובים לקבוצה על אודות הלנת השכר, תוך ציון שהדבר מהווה הפרה בוטה של חוק הגנת השכר ותוך ציון שהדבר מהווה הפרה בוטה של ההסכם בין הצדדים.

שנית וככל והדבר לא יעזור ניתן לפעול בשני מישורים, כ"א ע"פ ראות עיניו : (2) להישאר בקבוצה ולתבוע במהלך העונה (או בסיומה) את כל הסכומים שלא שולמו במהלך העונה (2) להוציא הודעה לקבוצה כאמור לעיל, על הפרת חוזה ולהודיע על התפטרות – שימו לב שבעוד במצב הראשון תוכלו לתבוע את כל הסכומים של עונת המשחקים, אזי באפשרות השנייה תיהיה לכם אפשרות לתבוע את הסכומים רק עד לאותה עת בה עזבתם בפועל את הקבוצה.

בסופו של יום, אל לנו להתבלבל, מעמדם של השחקנים, המאמנים ובעלי התפקידים אינו שונה מכל עובד במשק , ואינו מוחרג מדיני העבודה החלים על מערכת היחסים בין עובד מעביד, על כל המשתמע מכך, לכן אין כל מניעה (ולמעשה החובה) להחילם בהתאמות מסוימות במערכות היחסים שלעיל.

הכותב הוא עו"ד המתמחה בדיני ספורט.
המאמר הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.