כמה פעמים ראינו ספורטאים ברמות הכי גבוהות נכשלים ברגע האמת? איך מביאים את היכולת בזמן אמת לתחרות עצמה? שחר ילין בוגר מכללת ICU מסביר לכל אותם הספורטאים לדעת להגיע בזמן האמיתי

במשך כל השבוע אנו מתאמנים קשה מאוד ומקריבים תוך כך לא מעט, הכל עבור אותו הרגע שבו יגיע המשחק הרשמי של השבוע, ליגה או גביע. לצורך כך נתכנס כולם יחדיו בחדר ההלבשה בזמן שנבחר מראש ובקפידה, נלבש את מדי המשחק המתוחים, הנקיים והנוצצים, נאזין בקשב רב לדברי המאמן, נעשה כיוונים אחרונים של חבישות ומתיחות, נצא בטור מסודר להפליא אל המגרש.

ואז הכל מתחיל להתהפך. למה זה לא מצליח תמיד כפי שתכננו?
בימים אלה נערכת בברלין אליפות אירופה לשחייה. באחד המקצים של חצי הגמר (חושבני 100 מ' גב) השתתף השחיין הישראלי דוד גמבורג, אז שמעתי לראשונה את שמו אם להודות. יחד איתו באותו מקצה שחה עוד ישראלי, בכיר ממנו ושמחזיק גם בזמן טוב יותר. כנגד כל הציפיות סיים גמבורג במקום השלישי ועלה לגמר תוך שהוא מותיר את השחיין והחבר הבכיר ממנו הרחק מאחור ומחוץ לתמונת הגמר. בהחלט כנגד כל הציפיות. השדר החמיא לגמבורג "איזה שחיין נפלא הבחור". הפרשן שלצידו חיכה שנייה או שתיים והוסיף, "שחיין נפלא ומתחרה אדיר". משפט פנטסטי. ואם נתרגם לשפת הכדורגל: יש שחקן של אימונים ויש שחקן של משחקים.


דוד גמבורג (ספורט 5)

יש הרבה משמעות במילה "תחרות". שהרי כל האימונים, האסיפות, המחשבות, הרצונות, הכל מתנקז בסופו של יום אל התחרות עצמה. אז תמצא שהאווירה שונה, שהיריב חזק, שהתנאים משתנים, הקהל אומר את דברו. אצל הבוגרים נוסף גם המימד התקשורתי, קרי צלמים, כתבים, שידור טלביזיוני. בהחלט לא מה שהורגלנו באימונים. זה נכון לגבי טרום א', נערים ב' ובוגרים. בכל ליגה, בכל ארץ, בכל ענף. זאת המהות של הספורט: לדעת לבוא ולתת תחרות טובה בזמן אמת.
ומיהו מתחרה טוב? איך בונים מתחרה טוב? מה המאפיינים שלו? שום מבדקים ואף תוכנה לא ינתחו זאת ויתנו תשובה חד משמעית. גם אפליקציה אין בנמצא ולא תהיה. אפשר להעריך ע"פ נתונים כאלה ואחרים, אבל בסוף התחרות עצמה ו/או יום המשחק הם אלה שיתנו את התשובה המדויקת. זמן אמת, על רטוב.

וזה עולם ומלואו. כי כל ספורטאי הוא עולם ומלואו בפני עצמו. איך ניתן לשלוט בנפש? איך אפשר לכוון אותה? כי אם מדובר בספורט של יחידים הרי שלמאמן יש השפעה מכרעת על הספורטאי. אבל בענפי ספורט קבוצתיים, למי יש זמן להתעסק עם כל שחקני הסגל? במדינות וביבשות אחרות עם תרבות ספורט מפותחת כבר מזמן נתנו על כך את הדעת ולכן בכל צוות מקצועי/מנהלי/לוגיסטי של קבוצת ספורט כזאת או אחרת, נמצא לצד המנג'ר, המאמן, מאמן הכושר והרופא גם את הפסיכולוג או המנטור אם תרצו. והוא גם זה שברוב המקרים המאמן יבחר להתייעץ איתו ולא עם אנשי המקצוע האחרים לגבי שיתוף של שחקן כזה או אחר בהרכב הקבוצה.

אבל פה אצלנו בארץ הקודש המועדונים(לפחות רובם) לא משופעים באמצעים, לכן הספורטאי נאלץ לבנות את עצמו בכוחותיו שלו. אותו כדורגלן/כדורסלן/כדורידן צריך להבין לבד איך הופכים להיות מתחרה טוב. איך מצליחים להתעלם מרעשי הרקע מסביב, למשל כמו הבית, העבודה, בת או בן הזוג, פרנסה וסתם מצבי רוח משתנים. נכון שבמועדונים המובילים יש מעטפת רחבה יותר שתומכת ומכוונת, לכן גם ההישגים של אותם מועדונים טובים יותר לאורך זמן, אך הפלא ופלא, שם גם הלחץ גדול יותר, לכן היכולת לדעת להתחרות בזמן אמת תתחכך עם לחץ גדול יותר, אבל זה כבר שייך לפרק אחר...

אז מה עושים? איך מתכוננים? כיצד מביאים את כל שבוע האימונים אל הדשא בזמן אמת וביכולת המקסימאלית?
אכן בתורה שלמה מדובר ויהיה חטא לעשות זאת על רגל אחת, אך בכ"ז נביא כאן המלצה על קצה המזלג.

שלושה שלבים יש בהכנה למשחק:
- שבוע האימונים
- יום המשחק
- המשחק עצמו.

שבוע האימונים חשוב מאין כמותו, זה ברור וכך גם הרצינות שבה נעשה ונבצע אותם. אין חפיף, אין חיסורים או איחורים, עושים אקסטרות. אבל עדיין הכל יותר חופשי ומשוחרר, רחוק מעין הסערה. טבעי.
יום המשחק עצמו מתחיל בעצם בערב שלפני ודורש הכנה מיוחדת הכוללת תזונה נכונה, שינה טובה, טיפול בגוף. ביום המשחק עצמו הייתי ממליץ על ריטואל קבוע. סדר יום מתוכנן שמכניס את הספורטאי לזון הנכון ובקצב הנכון. אחד יעשה זאת עם צפייה בסרט פעולה, אחר יעדיף לאחוז בידו ספר טוב שמעצים אותו, יש את אלה שיעדיפו לצפות במופע סטנד אפ קורע מצחוק ויש גם את מי שיעדיף להסתגר עם עצמו. חלק מאיתנו אוהב להתעמק בלמידת היריב, אנו מכירים גם את מי שמנסה דמיון מודרך. המסר שלי הוא שכל אחד צריך לדעת מה מעצים אותו הכי טוב לקראת המשחק, מה "מטריף" לו את החושים ומה מרגיע אותו מנגד וגורם לו להתרכז הכי טוב. את זאת יש לאמץ ולבצע מידי שבוע, במדויק ובאופן סזיפי ולא מתפשר.

המשחק עצמו. הגענו לשאלת מיליון הדולר. איך מביאים את היכולת האמיתית בזמן אמת לתחרות עצמה? בחרתי הפעם להתלות באילנות גבוהים, שהרי הם בדיוק כמונו בשר ודם. ניימאר, לטעמי שחקן הכדורגל הטוב בתבל, נשאל במסיבת עיתונאים לפני רבע הגמר (שהיה גם האחרון עבורו במונדיאל לצערנו הרב), איך הוא מצליח כל פעם, בכל משחק ובכל מגרש, למקסם את היכולות שלו? תשובתו הייתה קצרה ופשוטה להפליא: "זה קל מאוד, במהלך האימונים אני מקפיד לעבוד קשה מאוד, אך לא שוכח גם לצחוק תוך כדי ולהתבדח, נהנה ממה שיש מסביבי, כך גם ביום המשחק, צוחקים במלון ובחדר הלבשה, לי זה עוזר מאוד". ובמשחק עצמו מה אתה עושה? הקשה עליו העיתונאי: "אהה, זה בכלל הכי קל שבעולם. אני פשוט עולה לדשא ונותן את כל 100% שיש בי בכל שנייה שאני נמצא על המגרש. כי ככה למי יש בכלל זמן לחשוב על משהו?".

כמה פשוט ככה גאוני. פשוט לתת את הכל.
ממליץ לנסות.

הכותב הינו בוגר מכללת ICU בית ספר למנטורינג ולאימון אישי
sye-mentor.blogspot.co.il

לפניה ולעצה אישית: yellin_s@bezeqint.net