הליגה הלאומית ממשיכה להיות מותחת מתמיד. שבעה מחזורים מן הפתיחה והפער בין המקום הראשון לשמיני עומד על 4 נקודות בלבד. יהודה זגורי חזה במשחק "אמצע הטבלה" בין הפועל רעננה לעירוני בת ים.

ביום שני ה – 17 לאוקטובר צפיתי במשחק בין הפועל רעננה ומכבי בת-ים. מכבי בת-ים אחרי שני הפסדים רצופים והפועל רעננה לאחר ניצחון, כשבמאזנן לאחר 6 משחקים-לבת ים 10 נקודות מקום שישי בליגה ואילו הפועל רעננה עם 8 נקודות במקום 11.
שתי הקבוצות פתחו את המשחק במערכים הבאים: רעננה עלתה עם מערך שאיתו שיחקה בתקופה האחרונה : 4-3-3 כששלושת החלוצים הם-פודי, סוקר ואסייג, כשמתחתיהם משחק שחר סימן טוב במשחקו הטוב ביותר העונה.
בת ים פתחה במערך בו היא משחקת באופן קבוע: 4-5-1 כאשר החלוץ מאגלן לבדו בשפיץ (לא מספיק לבדו בחוד כאשר יש על הספסל חלוץ נוסף - רן בן שמעון, שלא ברור למה לא משולב גם הוא בהרכב).
עם פתיחת המשחק יכולנו לראות דבר מאד מעניין, שהוא לצערי שכיח בליגה הלאומית. חוסר הדיוק בהנעת הכדור מצד שתי הקבוצות. יש לציין שבמשחק הייתה הרבה התלהבות מאחר ושתי הקבוצות שיחקו לאור הזרקורים ובמזג אויר מצוין.
לא ברור למה בליגה לאומית לא לוחצים את הכדור בהנעת הכדור ונוצר הרבה חופש לשחקנים שמניעים את הכדור ללא הפרעה. גם כאשר רעננה שיחקה עם 3 חלוצים היציאה של בת ים לכיוון השער הייתה מהירה אבל בעוכריהם היה חוסר ההצטרפות של שחקנים נוספים ורק חלוץ אחד.
בדקה ה- 22, אחרי בלבול בהגנת בת ים גול עצמי של מור דהן (בדרך כלל שחקן יציב) 1:0 לרעננה. מרגע כיבוש השער, השתלטה רעננה על המשחק ועד לסיום המחצית הראשונה הייתה הקבוצה הטובה יותר והיתרון של 1;0 במחצית היה מוצדק.


בד"כ שחקן יציב. מור דהן (בשחור. צילום: מוחמד חאדר אניס)

עם פתיחת המחצית השנייה המשיכו שתי הקבוצות לשחק במערכים זהים, אך רעננה הייתה עדיפה על בת ים כתוצאה מלחץ שהפעילו שחקניה על כל המגרש. לא ברור למה לא עשו זאת גם במחצית הראשונה.
בדקה ה- 55, וכתוצאה מהלחץ בשטח של בת ים, רעננה חוטפת כדור אשר מסתיים מסירה מדויקת של שחר סימן טוב למיקי סורשטין ו- 2:0 מוצדק לרעננה. יש לציין את המגן הימני של רעננה עדי נימני (יוצא מחלקת נוער של ביתר טוברוק) שחקן ברמה גבוהה.
מהדקה של כיבוש השער השני ועד לסוף המשחק הייתה רק קבוצה אחת על המגרש - הפועל רעננה אשר יכלה עם יותר דיוק של חלוציה אף להגדיל את התוצאה.
לסיום, טיפ לשני המאמנים: יש מקום לשחקן כמו שלומי אביסידריס להרכב הפותח ברעננה, ומנגד לרן בן שמעון בהרכב הפותח של בת ים.
בהזדמנות זו אני רוצה להביע את צערי על מותו של היושב ראש המיתולוגי של בת ים אותו הכרתי הרבה שנים- עמי בלולו. מאז מותו חלה הידרדרות מבחינה מקצועית בקבוצה. יהי זכרו ברוך!
ם!