טל ספיבק, עו"ד המתמחה בדיני ספורט מדגיש עד כמה חשוב ההסכם בכתב לעתיד השחקן

לא אחת, אני ממליץ בחום (ואף דורש בתוקף) מכל שחקן הדורש את עצתי, להתעקש על קיומו של הסכם בכתב בין הצדדים, הסיבות לכך הן מגוונות , החל בהסדרת היחסים המשפטיים בין הצדדים, המשך בתנאיו הכספיים והכלליים של השחקן, וכלה בהסדרת שחרורו של השחקן מן הקבוצה.

נקודת המוצא היא, שקיומו של הסכם בכתב יהווה הוכחת ניצחת לתנאי השחקן כפי שסוכמו כאמור בהסכם, ככל והקבוצה, בבוא העת, תחליט להתנער מסיכום זה ו/או תפעל שלא ברוחו.

כזכור, אין מניעה משפטית לערוך חוזה בעל פה, ואולם, יש לקחת בחשבון, שהנטל הראייתי להוכחת תנאי ההעסקה מוטלים על כתפי שחקן, תנאים שלעיתים טומנים בחובם קושי אובייקטיבי להוכיחם, ויוצרים שלא לצורך מחלוקת מיותרת, שבסופו של יום עלולה להסב נזק לשחקן והוצאות מיותרות.

לאחרונה, במסגרת פסק דין של שחקן חובב נגד המוסד לביטוח לאומי, עלתה שוב חשיבותו של קיום הסכם בכתב וזאת אגב מחלוקת בין הצדדים בקשר לסיווג מערכת היחסים בין הצדדים, קרי, האם התקיימו יחסים של עובד מעביד בין הצדדים.

לשאלה זו חשיבות מכרעת, בבואו של השחקן לדרוש תשלומים מהביטוח הלאומי בגין פעילותו בקבוצה.

במקרה הנ"ל דובר על שחקן שנפצע במסגרת אימוני טרום העונה של קבוצה לא מקצועית , ופונה לקבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי, לצורך כך, על השחקן מוטל הנטל להוכיח כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין הקבוצה, שכן בהעדר כך, לא יהיה זכאי לקבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.

המשמעות של כך, היא אקוטית, שכן במצב דברים בו השחקן לא מוכר ע"י הביטוח הלאומי כ"עובד", אם ייפגע חלילה במסגרת הקבוצה, לא יוכל לתבוע את המוסד לביטוח לאומי.

לעניין מעמדם של שחקני הקבוצות המקצועיות נקבע בעבר בשורה של פסיקות, כי אלו הם בגדר עובדים המקבלים שכר שבגינו מופרשים תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי כחוק. לגבי מעמדם של שחקני הקבוצות הלא המקצועיות, הדבר יותר מורכב.

אמנם אין שלילה מוחלטת של קיום יחסי מעביד בין הקבוצה לא מקצועית לשחקן, אך במקרה כזה, נטל הוכחת קיומם של יחסי עובד מעביד מוטל על הטוען לקיומם, באופן שעל השחקן להוכיח הלכה למעשה כי מטרת ההתקשרות בינו לבין הקבוצה, הייתה לצורך יצירת יחסי עובד מעביד.

אחד המבחנים לכך, מצוי בסעיף 14 לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב- 1972 (להלן : "הצו") בו נקבע כי, ספורטאי שנערך עמו הסכם העסקה מראש ובכתב ייחשב לעובד שכיר. במילים אחרות, נוסחו הנוכחי של הצו מלמד לכאורה, כי על המוסד לביטוח לאומי להכיר בכל כדורגלן שמציג הסכם, שנערך מראש ובכתב בינו לבין הקבוצה, כעובד שכיר.

כך, שככל שהשחקן יאלץ לבוא בדין ודברים עם הביטוח הלאומי לגבי מעמדו בקבוצה, הרי שהצגת הסכם בכתב בין הצדדים, יתמוך בגרסתו לפיה בין הצדדים הייתה כוונה ליצור יחסי עבודה בין הצדדים.

למען הסר ספק, מובן כי אין בהצגת קיום הסכם בכתב כשלעצמו, בכדי ללמד חד משמעית אודות מעמדו של השחקן בקבוצה, אם כי, הדבר ייתן יתרון לשחקן בבואו להוכיח את אופן סיווגו אצל הקבוצה.

הנה כי כן, עוד סיבה חשובה ביותר לדרוש הסכם בכתב בין הצדדים, אנא דרשו זו, זאת זכותכם, ולאור האמור לעיל, גם חובתכם.

הכותב הוא עו"ד המתמחה בדיני ספורט, העוסק, בין היתר, בייצוג ספורטאים בפני מוסדות ספורט, ייעוץ וליווי ספורטאים במימוש ושמירה על זכויותיהם השונות וסיוע בהתקשרות עם מועדונים לפניות ושאלות ניתן לפנות לדוא"ל: spivkalaw@gmail.com

למען הסר ספק, המאמר הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.