מאת: שחר ילין | 23.03.15 | 16:07
הבחירות אמנם חלפו, אך זה לא מונע משחר ילין להשליך את התוצאות על עולם הספורט
מאלף כמה הקבלות אפשר לעשות ממערכת הבחירות הייצרית שהייתה כאן לעולם הספורט. למשל, את מי הייתם אתם לוקחים כדי לאמן קבוצה גדולה או את נבחרת ישראל – את ביבי או אולי דווקא את בוז'י?
שבועיים לפני הבחירות היה מי שדאג לרמוז לנו לאן נושבת הרוח. בוז'י הרצוג, נישא על גלי האהדה של מוקדי התקשורת בישראל, התחיל להפנים שכיסא ראש הממשלה מתחיל להתאים למידותיו. ביבי נתניהו לעומתו, שהוכה ללא רחם על ידי כל הקשת התקשורתית, התחיל להפנים שכיסא רוה"מ מתחיל לחמוק ממנו.
מנקודה זו התחילו שני היריבים את הישורת האחרונה. כולנו יודעים כעת כיצד זה הסתיים, אך מעניין לבחון איך התנהג כל אחד מהם בשבועיים הגורליים האלה.
במהלך עונה או במהלכו של משחק חשוב מאוד, תמיד קיים הרגע שבו מתחולל המפנה. שער מכריע או שלשה מטורפת על הבאזר בסיום הרבע, הרחקת שחקן בכרטיס אדום או עבירה טכנית שסופג מאמן הקבוצה, תוצאה צמודה ומתח מורט עצבים בדקות ההכרעה. ברגעים אלה אנו לוטשים עיניים לשחקנים שנמצאים על הדשא/הפרקט, אך מי שבעצם הוא הסמן של כולם זה אדוני המאמן. איך יתפקד? האם יעמוד בלחץ? האם יקבל החלטות נכונות?
תורת האימון המנטאלי מדברת על The three F (שלושת האפים, ע"פ הפסיכולוג מרטין זליגמן). בקצרה נסביר שכל F מתאר טיפוס אחר של מאמן, באמצעותו ניתן להבין איך יתפקד במצבי לחץ.
הראשון הוא Fight – מי שמפשיל שרוולים ומשיב מלחמה שערה.
השני הוא Flight – מי שכאילו נשאר בזירה, אך בעצם בורח מההתמודדות ומהסיטואציה.
השלישי הוא Frozen – זה המאמן שנכנס לקיפאון. חסר יכולת להגיב למתרחש. נחנק. קורס מנטאלית.
שבועיים לפני הבחירות הבין נתניהו שהעסק מסובך ושהוא עלול להפסיד את כיסא רוה"מ. מנקודה זו ראינו בקמפיין של הליכוד הצגה של איש אחד, שלו עצמו. הפשיל שרוולים, יצא לכיכרות, התראיין איפה שרק ניתן, חידד מסרים, עמד בחזית, הביט לקמפיין ולכלי התקשורת בתוך הלבן של העיניים.
ודווקא בוז'י הרצוג, בדיוק בנקודה זו, כשהוא מגובה בעיתון החזק בישראל ובתקשורת אוהדת ומחבקת גם באינטרנט, ברדיו ובטלוויזיה, ירד למחתרת. נחנק. החוויר. הזיע. בזמן שביבי נתניהו נלחם בכל החזיתות על האמת שלו, בוז'י המשיך להופיע בחוגי בית של 20 איש כאילו הייתה זאת התמודדות על תפקיד הרשג"ד של הצופים. היום כבר כולם יודעים איך זה נגמר.
וממש ככה זה גם בכדורגל, כדורסל, כדוריד וכל ספורט קבוצתי אחר. התפקיד של המאמן דומיננטי יותר ממה שרובנו חושבים. יש את המאמן שפורח ברגעי הכרעה ולחץ, יש את זה שמתאים עצמו למתרחש במקום לשלוט במתרחש, ויש את המאמן שפשוט נחנק ומאבד את הצפון.
עכשיו החליטו אתם מי אתם ומי המאמן שלכם. מה הוא ה-F שלכם. ואת מי הייתם רוצים שיהיה לצידכם בדקות ההכרעה – ביבי או בוז'י? ואיזה F הייתם נותנים לציפי?
רק בריאות חברים.
שלכם,
שחר ילין – מנטור ומאמן מנטאלי בספורט.
הכותב הינו בוגר מכללת ICU בית ספר למנטורינג ולאימון אישי
לטיפטים נוספים בלוג: sye-mentor.blogspot.co.il
לפניה ולעצה אישית: yellin_s@bezeqint.net
תגובות
+ הוסף תגובה