שחר ילין בטור מנטלי נוסף, הפעם על קבוצות התחתית בליגת העל והקרבות הצפויים לנו מחזורי הסיום

שני המחזורים הקרובים הם בחזקת להיות או לחדול מבחינת קבוצות התחתית. כולנו מסכימים על עובדה אחת: במהלך תקופה זאת אף אחד משחקני כל אחת מהקבוצות של עכו, אשדוד, הפועל חיפה והפועל פ"ת לא ייהפך לשחקן טוב יותר או ההיפך. כנ"ל לגבי המאמנים, שגם הם לא ישלפו שפן חדש מהכובע בתקופה קצרה זו.

לכן, הכלי היחיד בו יכולים המאמנים והשחקנים לעשות שימוש מכריע,הוא הפן והשפן המנטאלי. דוגמא טובה נתנה לנו הפועל חיפה, יותר נכון לומר יואב כץ (הבעלים) וטל בנין (המאמן). בכל השבוע שקדם למשחק הבית הקריטי ביותר שלהם עד כה, נגד הפועל פתח תקוה, הקפיד יואב כץ לחזור על מנטרה עקבית: "אני לא מודאג. נגיע מוכנים וננצח. זה ברור לי". כץ דאג לעשות זאת בטון רגוע ולא מתלהם ושחצני, כזה שחלחל אט אט אל שחקני קבוצתו ומסתבר שגם לראשם/מוחם של שחקני הפועל פתח תקוה. כי מילים יוצרות עולמות. טל בנין חילק פתקים לשחקנים שלו, בו היו צריכים לכתוב מה המטרה שלהם לקראת המשחק המכריע וממה הם חוששים. והפועל פתח תקוה? הסתפקו באימון לא שגרתי על חוף הים. נו, הסוף ידוע. הפועל פתח תקוה הממה עם שני שערי בזק ויתרון מבטיח כבר בפתיחה, החיילים המנטאליים של בנין וכץ הגיבו עם שלושה שערים והממו את כולנו. והנה לכם ניצחון מנטאלי מובהק, הכנה שלא קשורה לשרטוטים על הלוח ולאג'נדה מקצועית (שגם הם חלק עיקרי בהכנה למשחק כמובן, שלא יובן חלילה ההיפך). 

מבין ארבע הקבוצות המסובכות בתחתית להפועל עכו קיים יתרון, לכאורה, אך אם לא יידעו שם לכבוש את השאננות הטבעית ולתעל את ההרגשה הטובה לטובת צניעות והפנמה שכלום לא נגמר, זה עלול להסתיים בגול עצמי.

דווקא אשדוד, על כל האנדרלמוסיה שכמעט ופירקה אותם בתקופה האחרונה (הפחתת והחזרת הנקודות, אוהדים נגד בן זקן), מציגה חוסן מנטאלי ומקפידה לצבור במחזורים האחרונים נקודה ועוד נקודה, לא רק בטבלה עצמה כי אם גם בביטחון השחקנים וברוח הקבוצה.

הפועל חיפה הפגינה חוסן מנטאלי ראוי להערכה בשבת האחרונה (ע"ע בפסקה השנייה) ומעניין יהיה לראות איך הם יעשו זאת שוב במשחק שלכאורה לא חשוב ליריבה (רעננה) ושנראה קל על פניו. מוקש. נראה מה בנין וכץ יכינו הפעם.

הפועל פתח תקוה אובדת עצות. לצד הפסדים חשובים ואי צבירת נקודות גם מצב המועדון לא מעודד: היחסים בין שחקנים/מאמן/אוהדים מהווים מכשול לחשיבה חיובית ואמונה אמיתית שניתן לעשות את הבלתי ייאמן. לכאורה, הסיכויים אפסו, ואולם, לפעמים עדיף דווקא להגיע לרגעי ההכרעה עם הגב לקיר וחרב על הצוואר ותסכול גדול ולהתפוצץ על המגרש בבת אחת.

שאלת השאלות היא אם יש שם מישהו שידע לעשות בזה שימוש חיובי. ספק גדול. 

אם כן חברים וחברות, לא כדורגל גדול ייקבע את זהות שתי היורדות בתום העונה, בשביל זה היה להן את כל העונה. עכשיו הרוב תלוי ביכולת המנטאלית בואכה הקופסה שבראש. יהיה מעניין. מאוד מעניין. 

ופנייה אישית לקורא יוסי בניון: משהו קורה עם ה"קבלת פנים" לנכים הזקוקים לנגישות בסמי עפר במשחקי מכבי חיפה, זה לא מכובד ולא מכבד את המועדון. בבקשה יוסי, פעל בנדון. הכדורגל כאן הוא משני. אולי לך הם יקשיבו.

שלכם,

שחר ילין – מנטור ומאמן מנטאלי בספורט.

לטיפטים נוספים בלוג: sye-mentor.blogspot.co.il
לפניה ולעצה אישית: yellin_s@bezeqint.net