מה סוד הקסם של הפועל באר שבע שהכניסה סדר עולמי חדש בכדורגל הישראלי? שחר ילין בטור אישי מרתק

כולם מדברים על הפועל באר שבע וזה לא נמאס. להחמיא להם זה באופנה והתחרות על הענקת הסופרלטיבים לבוסים, למאמן, לשחקנים ולסובבים אותם חוצה גבולות. "ובצדק". פסגה ועוד פסגה, שיא ועוד שיא, היסטוריה אחר היסטוריה. היסטריה!

אותי קצת מפליא שיש עוד מי שמתפלא. הכתובת הייתה ועדיין על הקיר. הפועל באר שבע הכניסה סדר עולמי חדש בכדורגל הישראלי. כן, בכדורגל הישראלי. כדאי לשים לב להערת אגב שהעיר הבוס המשני החדש של מכבי חיפה, תור-כריסטיאן קרלסן: "ישראל זאת מדינה של כדורגל. כיף פה". הנה סוף סוף בא מישהו ושם לנו מראה חיובית מול הפרצוף. את מה שרובינו חושבים הוא אומר בקול. ולהפועל באר שבע חלק מכריע בכך.

אז מה סוד הקסם של הפועל באר שבע? האם זה בזכות הכסף הגדול של אלונה ואלי ברקת והעובדה שאין להם בעיה להוציא 2 שקלים על כל שקל שמוציאה מכבי תל אביב? האם זה רק ברק בכר? ומה חלקם של הסובבים אותו? וכמה משקל ניתן לטרנר החדש והביתי? ושלא לדבר על הקהל שבא בהמוניו ושינה דרכיו ב-180 מעלות. או האם זה בזכות הזוהר של ברדה ומליקסון?


בהחלט מעניין לדעת על מה לשים את האצבע, אך היותר חשוב מבחינתנו, מאמנים, מנהלים וכדורגלנים וספורטאים כאחד, זה איך אנחנו יכולים להיות כמו באר שבע? איך אוכל להיות ברדה, מליקסון או שיר צדק? או אלונה ברקת? או ברק בכר? או להפוך למשפיע ולאלוף אמיתי?

התשובה נחלקת לשניים. ראשית, כולנו יכולים. כי אם בן אנוש עשה זאת פעם אחת, הרי שזאת תכונה שברשות כולנו. פשוט מאוד. שנית, מאחר שהמודל ניתן ללמידה, מה שצריך לעשות זה לצאת לבירת הנגב, להתנחל שם ולהתחיל ללמוד ולדגום ולראות מקרוב ולבדוק ולשאול ולהפנים וליישם וחוזר חלילה. כמובן כל אחד בתחום שנוגע לו. מאמן ידגום מאמן, שחקן ידגום שחקן, יו"ר ליו"ר.

אבל איך אנחנו דוגמים? ומה לוקחים? ומה אם זה לא מתאים לי? מה אז? לכן יש לבצע זאת בשני מישורים. הראשון זה התבוננות ולמידה. לשבת ולראות מהצד מה המודל שלי עושה ואיך. גם שפת גוף. לא רק באימון, אלא בעיקר בזמן שמחוץ לאימון!. לפני ואחרי. כולל הזמן החופשי של החיים הפרטיים. לקרוא אודותיו כמה שניתן.

החלק השני הוא תשאול ולמידה. לשבת עם המודל שלך ולשאול ולהתעניין ולשוחח ולרדת לעומקם של דברים ודקויות ולא להרפות. בהחלט לא עניין ליום או יומיים. אחרי שמקבלים תמונה רחבה וברורה יותר מגיע החלק החשוב ביותר: מה אני לוקח מכל מה שראיתי ולמדתי? מה נכון לי לקחת? ומה אני עושה אם יש משהו שלא הבנתי? או משהו שלא התחברתי אליו? ומה אני עושה אם אין לי בכלל את האמצעים ליישם זאת?

גם כאן הפיתרון קל ופשוט: איזון אקולוגי. קח רק מה שמתאים לך. מה שמרגיש לך נכון. מה שלא אקולוגי לך או לסביבה שבה אתה עובד, אל תיגע. ומה שכן אקולוגי לך ולמקום שאתה עובד פה - תחטוף ומהר!

לפעמים אנו נוסעים להשתלם בחו"ל במועדון צמרת כזה או אחר אצל מאמן בעל שם. יושבים, רושמים, מתלהבים ואז באים חזרה ארצה והכל מתרסק בפנים. למה? כי זה לא היה איזון אקולוגי. לא כל מה שעובד ומתנהל טוב בברצלונה או באר שבע יעבוד בהכרח בהפועל תל אביב או מרמורק. לא כל שיטת משחק שרוצים ליישם תתאים לחומר השחקנים שלי. לכן רצוי וממומלץ לצאת ולדגום יותר ממודל אחד. מכל אחד ניקח מה שאקולוגי לנו. על זה נוסיף את ההון האנושי הגדול והמופלא והקיים שלנו עצמינו - והנה לנו נוסחה מנצחת. איזון אקולוגי.

דרך אגב, אנו יכולים בקלות לדגום גם את עצמינו. צריך לחזור לרגע/שעה/יום/תקופה טובה שהייתה לנו בעבר ולנסות לשחזר אותה. מה עשינו, איך התנהלנו, איפה ועם מי.
אז כמו מי אנו רוצים להיות?

במחשבה שנייה:
1. עוד 10 ימים נבחרת ישראל מארחת את איטליה במוקדמות המונדיאל. זוכרים?
2. רוסטוב המחישה להפועל באר שבע איך סוגרים סנסציה.
3. שווינשטייגר: או מנצ'סטר יונייטד או כלום. אלוף.

שלכם,

שחר ילין – מנטור ומאמן מנטאלי בספורט.

הכותב הינו בוגר פסיכולוגיית ספורט
ומכללת ICU בית ספר למנטורינג ולאימון אישי

פייסבוק: שחר ילין - מאמן מנטאלי ומנטור ספורט.
לטיפים נוספים בלוג: sye-mentor.blogspot.co.il
לפניה ולעצה אישית: yellin_s@bezeqint.net