והשבוע, הליגה הלאומית על הגריל. האם הרמה באמת עלתה? וכמה מאמנים שאימנו בליגת העל נמצאים העונה בליגה השנייה?

כנראה שהליגה הלאומית מעולם לא הייתה אטרקטיבית כל כך, בוודאי בכל מה שקשור לאלה שעומדים על הקווים. מתוך 16 מאמנים, 9 אימנו בליגת העל ומכוונים גם לחזור לשם. מנחם קורצקי, יוסי מזרחי, פרדי דוד, אסף נמני, ניסן יחזקאל, אייל לחמן, שלומי דורה, סלובו דראפיץ' וירון הוכנבוים. תודו שיש כאן נבחרת של שמות. וגם אותם מאמנים שעוד לא הרגישו בישבנם את ריפוד הכיסא של מאמן בליגת העל, בהחלט יכולים ומסוגלים לעשות כך, אבל מה לעשות שעבודת יח"צ זה חלק מהעסק ולא לכולם זה אקולוגי. כל אחד עושה ובוחר מה שטוב לו ואיך שנוח לו. הכל זורם.

ומאחר ויש הרבה מאמנים עם רזומה מוכח הרי שמדד הלחץ עולה במקביל. כל אחד מהם רוצה לעלות ליגה. כל אחד מאותם 9 מאמנים הבטיח שקבוצתו תאבק על העלייה. כל אחד מאותם מאמנים יודע שיש לא מעט סיכויים שזה גם לא יקרה. כנ"ל אלה שהחתימו אותם אבל משום מה מעדיפים לקחת חלק במשחק.

בכלל הליגה הלאומית משפרת ומשתפרת. החשיפה, סכומי הכסף, המתקנים, הרמה. הכל נהיה "יותר". ומה עדיף לקבוצות? לעלות לליגת העל ולהיכנס להרפתקאות? או לתקוע יתד בליגה הלאומית ותוך כך להתבסס ולבסס את המועדון? האם להתפתות ולהשקיע או להסתפק עד איפה שהשמיכה מכסה את הרגליים?

תלוי את מי שואלים. ברשותכם הפעם נתמקד במכבי נתניה והפועל פ"ת שלעולם לא ירגישו בנוח בליגה השנייה. וכמה שהן דומות השתיים. המסורת וגודל הקהל חזקים מהכל. יסלחו לנו שאר הקבוצות, אבל זה הסיפור. שני מועדוני פאר, שתי אגודות עם היסטוריה אדירה, קבוצות עם מתקנים חדשים וחדישים, מחלקות נוער תוססות. מבחינתם הם בליגת העל, כאילו רק שכרו לרגע דירה בליגת המשנה. תכף אשוב.



החדשות הטובות מבחינתן זה שהן באמת מאמינות שמדובר במועדוני על בכדורגל הישראלי. זה טוב לביטחון ולאמונה, אך בדרך כלל אלה מתנגשות בראי המציאות חיש מהר והמנגינה נשארת כפי שהייתה - פעם למעלה ופעם למטה. כשהלמעלה, במקרה הטוב, זה תחתית ליגת העל.

כדי ליישר קו ולנצל את כל המשאבים (חלקם נכתב למעלה מכאן) שעומדים לרשות שני המועדונים החשובים האלה, קברניטי המועדון חייבים לעשות מעשה והוא להתנתק מהעבר. הכוונה היא לא חלילה לשכוח את העבר ואת מי שיצר אותו, אלא להבין שפה בדיוק זה נגמר. וכן צריך לשאול מה שונה ומה חדש? ומדוע העסק לא מתרומם שנים? ופשוט לשבת ולבדוק מה עשינו ואיך עשינו ועם מי עשינו במשך כל השנים האחרונות? ואז מבינים מה צריך לשנות, איפה ועם מי? בעיקר עם מי. בקרה ומשוב. כי אי אפשר "לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לקבל תוצאות שונות". אלברט איינשטיין קרא לזה "אי שפיות".
האמנם?

במחשבה שנייה:
1. גם ליגה א' התחילה. או לה לה.
2. 2 קבוצות מתוך 32 יעלו ללאומית. קשה!
3. דרוש שינוי.

שלכם,

שחר ילין - מנטור ומאמן מנטאלי בספורט.

הכותב הינו בוגר פסיכולוגיית ספורט
ומכללת ICU בית ספר למנטורינג ולאימון אישי

פייסבוק: שחר ילין - מאמן מנטאלי ומנטור ספורט.
לטיפים נוספים בלוג: sye-mentor.blogspot.co.il
לפניה ולעצה אישית: yellin_s@bezeqint.net