שחר ילין בטור נוסף ומרתק מזווית קצת שונה

אסתכן כאן ואומר שכנראה אפילו אריק איינשטיין ז"ל לא ידע עד כמה הקדים את זמנו עם השיר המפורסם "עיתונאי קטן שלי". יותר נכון לומר, לא העריך את המשמעות העצומה שמשפט זה אורז בתוכו שלושה עשורים לאחר ששר אותו לראשונה.

פרשת ביבי מוזס היא קו פרשת דרכים. עולם העיתונות לא יחזור להיות מה שהיה, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. בגדול, ראש הממשלה עשה פה מהלך ענק (אם כי מסוכן מבחינתו עד כדי הימור) שקשה לומר איך יסתיים, אך נכון לעכשיו רה"מ השיג את שרצה: להציב מראה גדולה מול הפנים של התקשורת בארץ ברובה כשידיעות אחרונות ומוזס הם סימפטום לתופעה כוללת ורחבה יותר.

ואיך זה קשור אלינו ולעולם הספורט? פשוט מאוד, צריך רק לקחת את כל מה ששמענו ולהדביק אותם במושגים של ספורט.
הייתה לי הזכות לגדול בבית שחבק בתוכו את עולם העיתונות ככלל ועיתונות ספורט במיוחד. שמעתי, ראיתי והייתי עד לתופעות כאלה כבר אז. תן וקח תמיד היה. עיתונאי חצר גם כן. מדליפים לתקשורת נמצאו בכל פינה. שמור לי ואתן לך הייתה יותר ממנטרה. ואנחנו מדברים עכשיו על עולם הספורט חברות וחברים. שחקנים מסוימים קודמו מעל דפי העיתון על חשבון אחרים, מאמנים קיבלו חיבוק אוהד מכתבים שהם חברים, קבוצות הוכתרו לפי הלך רוח של יושבי המערכת.

וזה היה אז. לפני שלושה וארבעה עשורים. והיום? זה הפך לנורמה. אם פעם היו עושים זאת במחשכים, היום עושים זאת מהמקפצה. כמו שבפוליטיקה יודעים בעד מי ונגד מי נכתבות המילים של דרוקר/אברמוביץ'/דיין ודומיהם וכל זאת תוך הפגנת אגואיזם והודאה על כך בפריים טיים, כן כן, ממש באופן זה, כך גם כולנו יודעים מי בעד מי בעולם הספורט. יותר מחמישים אחוז מהכתבות שאנו קוראים בעיתונות ובאתרים נגועות באינטרסים. ויותר מכך לגבי דברי פרשנות שאנו שומעים בערוצים השונים ובתוכניות השונות. לחדי העין מספיק רק לעיין בכותרת כד להבין מי הכתב, מאיפה בא, מה העדפותיו ומה כוונתו. ואני כבר לא מדבר על חוסר היכולת והידע לדבר עברית תקנית אצל חלקם. אליעזר בן יהודה מתהפך.

וכאן מגיע האבל הגדול. כי למרות כל היחצנות הממוסחרת ואף על העדפות כאלה ואחרות בגוף הכתבה/ראיון על פני היושרה והאתיקה המקצועית, הרי שבסופו של יום הכל צף. מי שפינק והתפנק סופו להידחק לשוליים. ומי שעבד בצנעה והמשיך לעשות את מה שנדרש תוך התעלמות מכל רעשי הרקע האלה, הגיע ויגיע אל נחלתו. אלף מילים לא יצליחו לכבות את האמת. אלף כתבות לא ירימו אל על את מי שמונף מטעם. אלף השמצות לא ישחירו פניו של מי שדוגל ביושרה ובאמת ובעבודה קשה ונקייה מרבב. תמיד, אבל תמיד תושג המטרה ההפוכה, כי "ככל שיענוהו כן ירבה וכן יפרוץ". מספרים שדייויד בלאט נוהג לראות את הדיסק של משחקי קבוצתו על השתק. ללא קולות רקע של. ענק דיוויד.

במחשבה שנייה:
1. גיא לוזון טעה פעמיים: כשחתם. והאופן בו עזב.
2. מדוע ולמה בדיוק חגגו על הדשא שחקני מכבי תל אביב בהפגנתיות כ"כ פתטית לאחר שניצחו בדרבי את הנוער של הפועל תל אביב?
3. הגיע הזמן לומר: תכנית "סיכום המחזור" של ליגת העל במוצ"ש בערוץ הספורט ריקה מתוכן. כי מי מסכם רק חצי?

שלכם,

שחר ילין - מנטור ומאמן מנטאלי בספורט.

הכותב הינו בוגר פסיכולוגיית ספורט
ומכללת ICU בית ספר למנטורינג ולאימון אישי

פייסבוק: שחר ילין - מאמן מנטאלי ומנטור ספורט
לטיפים נוספים בלוג: sye-mentor.blogspot.co.il
לפניה ולעצה אישית: yellin_s@bezeqint.net