אולגה מצמצמת אילת נושמת ובועטת

הסבלנות והמקצועיות של רונן שי נשיא בני אילת מסייעים לקבוצה. קטמון משנה שיטת משחק. איברהים אבו רקייק ממשיך לחרוש את הארץ. במכבי דליה מבינים שקשה להתמודד עם ריקבון וקשה לראות את השקמה/חן וג'ת אלאהלי נמלטות מירידה. רז זהבי משקיף מהצד על ליגות א'

1. הרבה חצץ אכלו באילת בחודשים האחרונים. התקופה של המאמן איברהים אבו רקייק אולי הייתה הישגית ומרתקת, אבל גם הותירה בור ענק בתקציב של המועדון. בעונת המלפפונים היו כאלה שאף הביעו חשש להמשך קיומה של הקבוצה. השחקנים דרשו חובות ואפילו השוער המקומי המצוין נתנאל בן אבו העדיף לפרוש לטובת השווארמה המשפחתית בעיר. במקומות אחרים כבר מזמן היינו מתבשרים על קריסה, פירוק ופשיטת רגל. אבל לאילת יש נשיא קבוצה בדמותו של רונן שי. אישיות יסודית, סבלנית ומקצועית. הפאניקה הייתה ממנו והלאה. ניסים עובדיה המסור הוחזר לעמדת המאמן לאחר שנים מחוץ למערכת, ובכך גם תוקן העוול שנגרם לו אשתקד כששיחקו איתו ב"לך ושוב" בכל פעם שאבו רקייק צייץ את המונח "מתפטר". לאט לאט צוברת אילת ביטחון ונקודות. היא גם הפכה לקבוצה שכיף להזדהות איתה. קבוצה שאוי ואבוי אם הייתה נעלמת ממפת ליגה א' דרום. בלי רעשים מיותרים הוביל לאחרונה רונן שי את החזרתו של הקשר הנמרץ אבישי אטיאס שתפור על מידותיה ואיכויותיה של אילת ואת הקריירה הספורטיבית שלו הוא לבטח יסיים כרבה של העיר. תסמכו על רונן שי.

   ניהול רגוע ויעיל. רונן שי(משמאל)
2. ומה באשר לאיברהים אבו רקייק? זוכרים את תוכניות הטיולים המיתולוגיות של אורי דביר מ"נקודת חן" או סימן טוב האגדי מהתוכנית האלמותית "עברית בסימן טוב"? אחרי אילת החל אבו רקייק את עונת המלפפונים בטמרה בקצה השני של הארץ, התקשה להתאקלם כלכלית בקבוצה ועבר לג'ת/אלאהלי. חשב למצוא מלוכה אבל עד מהרה התברר לו שמצא אתונות. משם עבר אבו רקייק בשבוע שעבר לערד נועלת הטבלה. קרוב לאילת? עדיין לא מבחינת הטבלה. יש תקופות כאלה בחיים של כל מאמן ושחקן. אבו רקייק הוא בכל זאת מאמן מצוין במונחים של ליגה א'. לגבי אופיו ואישיותו זה כבר נתון לדעתו של כל טוקבקיסט.

3. לא מן הנמנע שהקבוצה שבנה אבו רקייק בג'ת/אלאהלי ובתקציבים מנופחים היא זו שתסייע לו להישאר בליגה עם... ערד. ג'ת ביצעה בשבועות האחרונים מכירת חיסול חסרת תקדים במונחים של ליגה א' ולאחר שמחמוד עמשה החליף את אבו רקייק, ברח גם הוא כבר לאחר יומיים. נדמה שמשימת ההישרדות בליגה של מוראד סאלמה המאמן החדש-ישן של הקבוצה היא הרבה מעבר לקשה. גם עתידה של השקמה/חן נראה גרוע. בשבוע שעבר נענשה הקבוצה לאחר שהשופט ערן ישראלי מצא בחדר השופטים קונדומים משומשים, כתוצאה ממסיבת חשק שנערכה שם בשעות הלילה. ישראלי סיפר לי השבוע שכשהוא לחץ על המתג להדליק את האור הואר החדר ב... אולטרא סגול. בשקמה יש שחקנים מסורים ונפלאים אבל כנראה סביבה של "מזדיינים". אגב, תעשו לי טובה אישית, אם אתם רואים את הבלם יוסי זאנה עומד באחת מהטרמפיאדות אחרי אימונים ומשחקים, תעצרו לו.

 עובר ושב. אברהים אבורקייק.(צילום:שלומי גבאי)

4. לעיתים מצוקות מקצועיות פותחות אופקים חדשים ומעניינים. הפועל קטמון נתקעה עם האגף השמאלי שלה והיא עדיין מחפשת פתרונות. ההתמודדות של המאמן ליאור זדה הייתה מעבר מהיר, איכותי ויעיל לשיטת משחק עם 3 בלמים. קבוצות אחרות ומפונקות היו מתקשות להסתגל במהירות למבנה החדש. בקטמון השחקנים מחויבים והמאמן שולט במערכת המקצועית. מובן גם שעם קשרים איכותיים והטובים בליגה כמו ג'רי אסוס ויובל פוגלמן, גם המשימה לחפות על פציעתו של שי אהרון יותר קלה. זרקור נוסף מופנה לשתי הפתעות נעימות - איסלאם אלזנאטי שהגיע מהשכונתיות של מבשרת ציון וכבש כבר את שערו השלישי העונה ואדיר מעודה שכמעט נשכח מהתודעה לטובת בקעת הירדן, בקעת הנטופה ושאר בקעות. מעודה שבעברו נחשב לפוטנציאל ירושלמי גדול אבל בלתי מנוצל, מסוגל להחזיר עטרה ליושנה. רק תראו לו תמונה של לופא קדוש לפני שהוא עולה לשחק....

5. בתקופתו של טל בניה מכבי דליית אל כרמל היא קבוצה יותר ממושמעת ורצינית. אבל כשריקבון אוחז במערכת קשה מאוד להשתחרר ולהחלים ממנו. מילא שסרט הקפטן נלקח מנביל נאסר אלדין על היעדרות מאימון, מילא שוואסים אגברייה נשלח משום מה הביתה למרות שיש לו חוזה ל-3 שנים והיותו אחד העוגנים של הקבוצה אשתקד, מילא חוסר האמון התמוה ביוסי ג'נח. אבל לבזבז כך את כפיר ליבוביץ כבלם לא מוכיח על תבונה מקצועית מיוחדת בקבוצה היקרה ביותר בליגות א'. ליבוביץ עם הניסיון שלו כקשר רק מסוגל להעיר את הקישור העייף והשבלוני של הקבוצה.
כשעוד הנהלה חסרת מושג חותמת למאמן ממוצע (אבל נחמד) על בלעדיות מקצועית מי אנחנו שנטיף. מילה לא במקום של ההנהלה והם ישלמו בריבית דה ריבית כמעשה מכבי אום אל פאחם. אגב, תזכירו לי בסוף הסיבוב לעשות חישוב פראייריות למועדון. דוגמאות: שלומי דהן קיבל פיצוי של 2 משכורות ועזב, וואסים אגבירייה 3 משכורות ועזב וכך הלאה. הלו, תעשו לי כרטיס, תנו משכורת אחת בלבד כפיצוי וגם אני אעזוב. דליית אל פראייר...

   שיטה חדשה .ליאור זדה

6. הדהרה של מ.ס.גבעת אולגה מבליטה יותר את הגועל מהמעבר השני של הכביש. הפועל חדרה ממשיכה לשבור את השיאים השליליים של עצמה. הקבוצה ספגה כבר 21 שערי חובה, הכמות הגדולה ביותר מבין כל 32 קבוצות ליגה א'. חמש דקות לסיום המשחק הביתי מול מעלות עוד צעדה הפועל חדרה ביתרון של 2:1. בתוך חמש דקות ספגה הקבוצה שלושה שערים. באותו פרק זמן בצור שלום הבקיעה גבעת אולגה שלושער בתוך חמש הדקות האחרונות ונצמדה לצמרת. יחי ההבדל הגדול בין הקבוצות. שלושער פה, שלושער שם. רגע, כמה נגמר הדרבי בשבוע שעבר. אה, 3:0 לאולגה!

   נצחון ראשון לחופש. סמיר עיסא.

7. ועוד מספר תובנות ועיקרן תחילה: מברוק על הניצחון הראשון של המאמן סמיר עיסא לאחר שנתיים חשוכות שמחה ספורטיבית והיעדרות משמעתית מהמגרשים. האם ההפסד הביתי המשפיל לאילת מסמל את החזרה של האורתודוכסים לוד לפרופורציות? מה יהיה הסוף עם איבוד הנקודות של מרמורק וקריית מלאכי? יפו עם 2 ניצחונות רצופים גדולים. מכוונים לצמרת?

תגובות

+ הוסף תגובה
1
מה קרה שמחקתם את כל התגובות?
(אחד שמכיר: 20:29 30-11-2011)
וגם לא תיקנתם את הטעות: אילת - נתנאל בן דהאן ולא בן אבו
2
רק לזכור טמרה לפני וטמרה אחרי
(מחאמיד[מעודכן]: 07:30 01-12-2011)
עם סמיר יהיה קשה לכל הליגה טמרה לא תהיה בשום אופן ופנים טרף קל טמרה תסיים במקום מכובד ותפתיע הימים עוד יגידו
3
אבי סבג תפסיק .. אתה שקוף מדי
(רז צודק: 16:26 01-12-2011)
4
מפרקים היום את ג'ת אל אהלי
(או שההתאחדות פחדנית ?: 11:35 07-12-2011)

סקר דאבל פס

איזה קבוצה תעפיל לליגה לאומית בסיום העונה?