היה יופי, היה יוסי

שחר ילין בטור אישי מרתק על ההחלטה של בניון לעבור לבית"ר ירושלים ולהפתיע את עולם הספורט כולו, וגם: על קווי הדמיון בין הפועל ירושלים כדורסל והפועל ב"ש

אחרי שעשה קריירה אדירה בקבוצות טופ פרמייר ליג ולאחר שעבר הכל מכל בכדורגל, מצא יוסי בניון את דרכו בחזרה לנבחרת ישראל. "מאוד התרגשתי לקבל את הזימון... זאת פסגת הקריירה שלי...", כך, בניון, בתשובתו לשאלות שהופנו אליו. היה ניתן לזהות אצל בניון הלימה מלאה בין המילים שאמר ושפת הגוף ששידר. אותי זה ריגש. בגיל 37, עם רזומה של חלום שהפך למציאות, יוסי בניון חש תשוקה עזה לכדור ולסמל הנבחרת, כפי שאפיין אותו בגיל 16 וחצי במשחקו הראשון בבוגרים של הפועל באר שבע.

מן הסתם, זו גם אחת הסיבות ואולי ה-סיבה שהוא עשה את הבלתי ייאמן בעצם חזרתו לסגל הנבחרת של אלישע לוי, בזכות ולא בחסד. כן, זאת גם הסיבה, שמאז חזר ארצה, הוא נחת ברכות לזרועות 3 המועדונים הגדולים בארץ, שנה אחר שנה. נכון, הגיל עושה את שלו במישור הפיזי, אך הגישה, ההבנה, ההתמסרות והתשוקה לא נפגמו כלל, רק התעצמו. עוד 10 כאלה בנבחרת ואנחנו מסודרים.

יותר מכך. רגע לפני (או אחרי) כן, אותו יוסי בניון החטיא בגמר גביע המדינה פנדל, שהיה יכול להביא את הגביע לקריית שלום ותוך כדי כך לחרוט את שמו באותיות זהב בספר דברי הימים של מכבי תל אביב. בניון החמיץ את הפנדל ואת ההזדמנות. וברגעים שהגיעו לאחר מכן, בעוד הזהובים מהשכונה חוגגים עם הגביע ורבים מאיתנו מזדהים עם האכזבה ומהסיומות הטראגית של יוסי, התייצב הוא עצמו מול המצלמות וענה בהשלמה מלאה: "אין מה לעשות, זה הכדורגל. ממשיכים הלאה". והוא אכן ממשיך. בהצלחה בבית"ר של אלי ואלי.

ובמעבר חד לאלופה החדשה/ישנה מהכדורסל. הפועל ירושלים עשתה זאת שוב, פעם שנייה בשלוש שנים. מכבי תל אביב כבר מזמן לא לבד. אי אפשר להתעלם מהאופן הדומה בו התנהלה האלופה מהכדורסל, כפי שעשתה זאת אחותה מבאר שבע, האלופה מהכדורגל. גם זאת וגם זאת ניצחו את מכבי תל אביב, גם ובעיקר בעזרת התנהלות נכונה. בעזרת הראש.

בעוד התל אביבים מהסל ומהרגל עשו את מירב הטעויות בהתנהלות מחוץ למגרש, דאגו אורי אלון ואלונה ברקת לשקט תעשייתי. לגבי באר שבע, כבר דשנו כאן מספיק. בקשר להפועל ירושלים, מסתבר שזו כבר תופעה ולא מקריות. אורך רוח וים של סבלנות למאמן, בחירת שחקנים ומאמנים מחוץ לקופסה (אמארה ופיאניג'אני), התעלמות מופגנת מרעשי רקע העולים תדיר בתקשורת, שדרוג נכון של הקבוצה תוך כדי תנועה.

כשמשווים את האווירה ששרתה שם לעומת מה שאפיין את מכבי תל אביב, זה כמו להשוות את הים של חוף שרתון באוגוסט לצונאמי משתולל. בפעם המי יודע כמה הוכח, שכסף אומנם חשוב, אבל זה רק חלק מהדרך להצלחה. ניצחון לאורך זמן מתחיל וגם נגמר בראש. וזה אפילו לא דורש מאמץ. דרושה הבנה, גישה ופתיחות. כמו בחיים עצמם.

במחשבה שנייה:
1. לנבחרת ישראל בכדורגל אין פסיכולוג ספורט/מאמן מנטלי. נו..
2. דיוויד בלאט סגר חשבון עם מכבי תל אביב
3. באירופה ובארה"ב קוראים לזה קדם עונה (פרי סיזן). ובישראל? פגרה.

שלכם,

שחר ילין – מנטור ומאמן מנטלי בספורט.

הכותב הינו בוגר פסיכולוגיית ספורט, מאמן NLP
בוגר מכללת ICU בית ספר למנטורינג ולאימון אישי


לטיפים נוספים בלוג: sye-mentor.blogspot.co.il
לפניה ולעצה אישית: yellin_s@bezeqint.net
פייסבוק: שחר ילין מאמן מנטלי.
 

תגובות

+ הוסף תגובה
1
אהבתי
(יוסילה: 16:07 21-06-2017)
אהבתי בעיקר על יוסי

סקר דאבל פס

הפתיחה של הכח עמידר רמת גן?