מאת: שחר ילין | 19.12.18 | 14:35
שחר ילין בטור אישי נוסף, הפעם על זווית שונה בכדורגל הישראלי
כולנו מדי פעם מחשבים מסלול מחדש. לשם כך עלינו לקחת צעד לאחור ולהביט סביב בעיניים אובייקטיביות. לא קל. אחד הכלים הנפלאים באימון המנטלי הוא היכולת והידע לעשות זאת. וכך אני מוצא עצמי לפרקים מטפס על הכתף של עצמי וסוקר מנקודת מבט של מעוף ציפור עלי ועל המתרחש סביב. מומלץ בחום.
תביט במראה פעם ראשונה: יום ראשון השבוע, באחת מתכניות הספורט בשעות הערב, אחד "המנחים" שם עצמו במעמד של בוחן כליות ולב תוך שהוא פוסק בקלילות מזלזלת ש"אני מכיר את גיא חיימוב. הוא חכם מרוב שחקני הכדורגל בארץ. הרוב לא כאלה...".
באמת מר אדוני? האם ערכת סקר? האם ישבת באחד על אחד עם כל שחקני הכדורגל בישראל? ואם כן מתי עשית זאת? ומי שמך להחליט ולפסוק מי "חכם" ומי "טיפש"? יש לנו התחושה מר אדוני שלא בדקת. סתם זרקת לאוויר כפי שאתה נוהג לעשות מדי פעם. ואיך לא תיבוש לירוק לבאר שמשקה אותך שנים על גבי שנים?
לא הכדורגלנים הם עם לא "חכם" אדוני הגיבור אי שם מאחורי המיקרופון. כבר מזמן זה לא כך והיום כדורגלן בישראל זה לא מה שהיה פעם. מה שלא בטוח שאפשר לומר על מנחים בתכניות ספורט. גם זה, לצערנו, לא מה שהיה פעם.
תביט במראה פעם שנייה: מה שעובר על מכבי חיפה זה מעבר לאיבוד עשתונות. זאת הפקרות. מנסים שוב ושוב אותו הדבר וכלום לא קורה. מביאים מאמן זר וכלום לא קורה. ממנים ישראלי בכיר וכלום לא זז. מחתימים שחקנים מובילים בארץ וזרים "מבטיחים" מחו"ל ועדיין העסק לא מתרומם. שנה ועוד שנה ועוד שנה, ומי סופר?
אני נזכר בראיון שהיה עם יעקב שחר שנה בעברה באחד מתוכניות הספורט בטלוויזיה. חוץ מהעובדה שכל המראיינים – כולל כולם - שקשקו ופחדו לשאול שאלות קשות ומתבקשות, בלטה עוד עובדה: יעקב שחר "אוהב" להפסיד כסף. ויותר מכך אוהב להשוויץ בזה. כך שיתף וסיפר על החבילות שקיבל בניון ואותו הדבר על יניב קטן. מצאנו איש זחוח שממונו מנחה אותו והשליטה בכך היא היא הנותנת מבחינתו. אל לנו לבוא בתלונות לרכבת השחקנים העמוסה לעייפה ולקרון המאמנים שמתחלף תדיר. גם לא לאוהדים המסורים ובטח לא למזג האוויר ולסמי עפר. כן הייתי ממליץ לקנות מראה ענקית ולתלות אותה על הקיר במשרד שלו מול כיסא הנשיאות.
תביט במראה פעם שלישית: יוסי בניון שוב על הגריל. ויש תחושה שהפעם הלך רחוק מדי. אמנם מדובר במועדון קטן יחסית לממדים שלו(מכבי פ"ת), אבל אם הצלחת לגמור לא יפה עם אלישע לוי, אחרון הג'נטלמנים בכדורגל שלנו ומי שהחזיר אותך בזמנו לסיבוב פרידה בנבחרת ישראל, שום תירוץ כבר לא יחזיק מים. תחילה היו אלה רוני לוי ומכבי חיפה שהוצגו כאויב העם, אחר כך בית"ר ירושלים וטביב ובן זקן שמיררו ליוסי את החיים ולא הבינו אותו. ועכשיו זה מכבי פ"ת ואלישע לוי. נכון שבתווך היה נחמד ולא רע במכבי ת"א אולם משום מה הם החליטו להיפרד מיוסי בסיום אותה עונה.
אומרים שלרוב זוכרים את המשחק האחרון שלך. נקווה עבור יוסי בניון, אחד מהגדולים שהיו פה, שיידע ויקבל עוד הזדמנות אחת על מנת שיוכל לתת עוד "משחק" אחד טוב. כדי שייזכר כפי שראוי לזכור אותו ואת הקריירה האדירה שלו.
שלכם,
שחר ילין – מנטור ומאמן מנטלי בספורט.
הכותב הינו בוגר פסיכולוגיית ספורט, מאמן NLP
בוגר מכללת ICU בית ספר למנטורינג ולאימון אישי
לטיפים נוספים בלוג: sye-mentor.blogspot.co.il
לפניה ולעצה אישית: yellin_s@bezeqint.net
פייסבוק: שחר ילין מאמן מנטלי.
תגובות
+ הוסף תגובה