לא הרבה ידעו ועדיין למרות שלאחרונה סיפורו נחשף, לא הרבה יודעים מה בדיוק עובר על אילן סויסה

נתחיל בזה שאת אילן אני מכיר, מלווה והוא חבר כבר מעל 10 שנים. זכיתי לראות אותו משחק, זכיתי לייצג אותו ולהמציא אותו כמאמן עירוני טבריה. זכיתי להנות ממנו כשחקן , קפטן, ומנהיג במכבי חיפה חופים. אה כן, גם זכיתי להיות הסוכן ביטוח שלו.

לפניי כ-3 שנים סיפר לי אילן על הבשורה הקשה שגידול סרטני תקף אותו. קוראים לזה מלנומה (סרטן העור). אילן ביקש לשמור על דיסקרטיות, ולמרות ניתוחים וטיפולים שעבר אולי רק זוהר מטבריה ידע והקרובים בלבד. לעולם הוא לא התלונן ,לא החסיר אימון, לא ויתר על משחק ולמרות מחלה קשה הוביל את טבריה לעונת שיא תוך תיפקוד מקסימאלי וסופר איכותי כמאמן. קראתי לו ״התחת של אילן״ כי תמיד שיחק לו המזל.

המזל כך חשבנו שיחק שוב והמחלה כך חשבנו הסתיימה לה. שמחנו, חייכנו וחזרנו לשגרת החיים. שוב עבודה, שוב כדורגל ,שוב צחוקים ושוב החיים חזרו לשיגרה שכל כך צריך להעריך אותה.

לפניי שנה וחצי (במרץ 2018) אילן סיפר לי שהוא סובל מכאבים בכתף, אבל אילן רק ראה את הכדורגל וזה כל מה שעניין אותו. איך מנצחים את הפלייאוף עבור טבריה ופחות איך מנצחים את הכאב ובעיקר אולי הפחד להבין ממה הכאב נובע. שיחת טלפון אחת במאי שהכל נגמר העיפה לי את הלסת ואת חיוך מהפנים ודמעות הציפו את עיניי, אילן סיפר לי שזה חזר. הגידול הסרטני חזר. ברגע אחד אתה מבין מה משמעות של חיים. כולנו רבים, מתווכחים, מנצחים, מפסידים, צועקים ובעצם חיים כאשר אחרים ובמקרה הזה אילן סויסה מספר לך שהמחלה הנוראית חזרה. פתאום הלב מתרגש וחושש ופתאום הכל נכנס לפרספקטיבה שונה.

אילן כהרגלו לא ביקש רחמים ולא סיפר כמעט לאיש. במשך עונה שלמה (קשה מאוד מכל ההיבטים) בסבל ובכאבים פיזיים קשים אילן המשיך את שגרת יומו הקשה. בבוקר ניהל המון עובדות על פני חצי מדינה ואחר הצהריים נסע לטבריה ולהעביר אימון אחרי אימון ביסודיות, מקצוענות וללא פשרות.

כל אימון תוכנן מראש ולפעמים שאלתי אותו אילן למה אתה לא משחרר? הוא הסביר לי שהכדורגל מחייה אותו. אתם מבינים? הכדורגל עם כל הלחץ, הכעסים, מוסר התשלומים ״הנהדר״, הלחץ מפניי כישלון אפשרי, האחריות למועדון, לשחקנים ולקהל לעולם לא חשב לנטוש באמצע. ככה זה אילן. ווינר אמיתי.

עכשיו אילן לקחת אתגר חדש, הפועל מגדל העמק שהרוויחו מאמן גדול ואדם ענק, אני מקווה שתצליח אבל את האתגר החשוב בחייך אתה מתחיל מחר. מחר מתחיל לאילן טיפול לא פשוט בן 3 שבועות בבית חולים שיבא. זה לא להאמין שאפילו אתמול עם צנתר בחזה וחולצה מגואלת בדם לא ויתרת על משחק אימון. רצת אחרי בית החולים כדי שתספיק להכין את הקבוצה בזמן .הודעת לשחקנים ובטוח שריגשת את כולם.

אילן אני רוצה להודות לך על מי שאתה ומה שאתה ואני בטוח שתנצח את המחלה הארורה הזאת. הבטחת לי שהימים היפים של החופים בפולג יחזרו, אז תעמוד בהבטחה שלך. אני, אשתי, שחקני הכדורגל שאותם אני מייצג ובעצם כל מי שאוהב אותך ויש המון כאלה רוצים לחזק אותך, לאחל לך שתעבור את הכל בשלום ושתחלים לחלוטין. אשתך רויטל והילדים המקסימים שלך זכו לאדם נפלא. בעצם כולנו.
 
עם המון אהבה והרבה תפילות מאחל לך בשורות טובות ובהצלחה אחי. כולנו איתך

לכל מי שרוצה להתפלל הרי זה מבורך לרפואתו של אילן סויסה בן ז’קלין זכרונה לברכה.