רגע לפני שכל הקבוצות בכל הליגות נכנסות לרגעי ההכרעה, נפתח חלון העברות

קבוצות שסימנו מטרה לעלות ליגה וחיזקו עצמן בהתאם בשחקנים עם משכורות גבוהות, עושות בדק בית ורואות אם הם עדיין עומדות במטרה ובמידה ולא אז מנקות מעליהם את אותם שחקנים כבדים. בכל אופן מנסות לעשות כך ולא תמיד בדרך הראויה .

אלו שמוצאות עצמן במלחמת הישרדות מנסות להתחזק כדי לא לרדת ליגה ומצרפות כל הבא ליד, ויש כאלה שחושבות כבר על העונה הבאה ומנסות מעכשיו לבנות תשתית.

החודש הזה, זה הזמן הכי טוב לסוכנים לחגוג עם דרישות גבוהות. האגודות, מהלחץ בהם הם נמצאות, לא חושבות הרבה ומחתימות שחקנים העיקר לעמוד במטרה. ללא יותר מחשבה ואני מתכוון לקטע הכספי כמובן. הרי כעת, הכל נראה ורוד וזה גם פחות או יותר התקופה שהעיריות או המועצות אישרו את העברת התקציב לשנה הזו וכולם באופוריה.

מה מתכנן העתיד ואיך כל ההבטחות ישולמו כעת לא במחשבות של מנהלי הקבוצות, העיקר המיקום. המטרה כבר כתבתי, 
וככה מידי קיץ שעונת הכדורגל מסתיימת מתחילה לה חגיגת התביעות. החגיגה הגדולה של עורכי הדין, הבוררויות בשיאן והכסף? מזמן כבר נגמר וכל האופריה של חודש ינואר מתפוצצת בפנים.

מעט מועדונים, ליתר דיוק מנהלי המועדונים עובדים בצורה שפויה, לפי הספר ולפי הכיס. מעט המועדונים ששמם לא עולה מעל דפי התקשורת שהפסידו בבוררות מול שחקן כזה או אחר ומועמדות לא לפתוח את העונה במידה ולא ישלמו.

חברים יקרים, הנהלות נכבדות, תישארו עם רגליים על הקרקע. את השופוני תשאירו בבית. את התמונה המנצנצת בחולצת המועדון של עוד שחקן שבא לעשות עליכם סיבוב תשאירו על המקרר. תעבדו עם הראש, תנסו למצוא שחקנים מבית, תשקיעו בנוער ובמאמנים טובים.

יודע, שיש בודדים ששווים השקעה. כאלו שעשו עליות או מנעו ירידות אבל בתכל'ס הם בודדים. חומר למחשבה ולבנייה בריאה של מועדון כדורגל.