רק אייל ברקוביץ
מאת: דרור מילר | 13.07.20 | 20:14
הרגיש לי כמו לרבים וטובים שמשהו שונה עומד לקרות. דווקא כעת בתקופת חוסר הוודאות הרובצת על כולנו, בכל המגזרים, רציתי שברקוביץ יקבל את התפקיד, כדי שיהיה משהו חיובי וטוב. ברקוביץ רצה זאת בכל מחיר, לא חשש לאבד לא מעט מעיסוקיו הרבים כעת, אך ורק כדי להגשים חלום אישי שלו.
ותאמינו לי גם של המון אנשי כדורגל אחרים. כאלו שזוכרים את מגע הקסם שלו בכדור, ציפו לראות את אותו מגע נוגע בשחקנים שלנו. היה לו טאץ' אלוהי בכדור.
אלו שלא תמכו ברעיון הזה שהוא יהיה מאמן נבחרת, לא אוהבים לשמוע אותו ברדיו ולא אוהבים לראות אותו בימי שישי עם אופירה. זה בסדר, זאת זכותם אך המניעים לא בהכרח נקיים. הרייטינג מדבר, הכותרות שיוצאות מהתוכניות שלו ושל אופירה ולמרות זאת, קשה לנו לפעמים להיתקל במישהו שלא חושב פעמיים. אחד כזה שלפרקים יורה ורק אחר כך חושב. אני כזה ולכן אולי אני מאד מזדהה ואוהב אותו. מודה!
צדק ברקוביץ שטען ואמר, שוב בשפה שלו הכל כך כנה ואמיתית, שנשאל על היותו חסר ניסיון על הקווים. צדק שאמר כי גם אלו שעשו ים של קילומטראז, בסופו של דבר לא קידמו אותנו כנבחרת לשומקום. עדיין ההישג ההוא, אז בשנת 1970, נותר ההישג היחיד שאנו יכולים להתגאות בו לצערי.
יכול מאד להיות שבמידה וברק בכר היה מועמד הייתי מאמין שגם איתו משהו טוב עומד לקרות, אבל בינתיים, המועמדים הנוכחים, כבודם במקומם, לא נותנים לי תחושה של אור בקצה המנהרה.
יסלח לי אברם גרנט שכבר אימן אותנו ואיתו היינו אלופי התיקו כשפיהקנו שוב ושוב, יוסי אבוקסיס שגם עם זכה או לא זכה בגביע עם באר שבע עדיין יגיע זמנו .
הלוואי שמשהו ישתנה וברקוביץ יעשה פארסה. הלוואי. אני הראשון שיקנה מנוי במידה והקהל יחזור למגרשים.
תגובות
+ הוסף תגובה