סיבוב ראשון בליגה א צפון כבר אחרינו ומה היה לנו? לא פחות מ 14 קבוצות מתוך 18 אפשריות החליפו מאמנים, חלקם החליפו יותר ממאמן אחד

חוסר הסבלנות בליגה א' צפון ומשחק הכסאות ראוי לגינוי והיה נכון להתאזר יותר בסבלנות, שלא נדבר על תחלופת השחקנים שעוברים מקבוצה לקבוצה.

סיימנו סיבוב ועולה בטוחה כבר יש והיא עירוני טבריה, שלא תיתן לשום דבר להפריע לה לעמוד במטרה, צר לי על הדרך בה סיימו את עבודתי במיוחד כאשר הפיטורין הם מהמנהל המקצועי שאמור היה לתת גיבוי למאמן ולא כך נעשה, ובמיוחד כאשר אני במקום הראשון ללא הפסדים.

לבעלים אין ולו טענה אחת, אך כמי שצמחה לו שערה לבנה אחת מהכדורגל, אני מקבל כל החלטה של ההנהלה ו/או המנהל המקצועי אך חושב שלא חילופי המאמנים הם הפתרון לעליית ליגה, טבריה כבר בליגה הלאומית!

כאשר אפשר להגיד טבריה ועוד 17 אפשר להוריד את הכובע בפני ארז בנודיס וחניכיו, הפועל הרצליה פשוט עושה פלאים בכלום כסף .

בעיניי הפתעת הסיבוב היא מכבי טמרה, קבוצה שעד שריקת הפתיחה ספק אם פותחת את העונה ואז בא פטריסיו סייג ועושה פלאים ואף מנחיל לטבריה את הפסדה הראשון העונה, שאפו ענק למכבי טמרה.

בועיינה מהמקום השלישי ממשיכה עונה שנייה ברציפות כאשר היא שומרת על השפיות הכלכלית ובונה קבוצה מאוזנת שתוקעת יתד לליגה, גם שם חילופי מאמנים זה לא דבר מתבקש על אף ששאדי חמודה הוא סמל מקומי והיה נכון לתת לעונה להסתיים ואז לתת לשאדי את המושכות שאין לי ספק שהוא יצליח. שחקן מקומי שמכיר כל אבן במועדון הזה.

נדלג למ.ס טירה, מצד אחד עבאד טיטי עושה הכל על מנת להציל את העונה ומבצע החתמות אדירות למועדון אך מנגד כתבתי על המשחק בין טירה להרצליה ולא סתם פתחתי ב- "טירה לא יכולה להתבסס על ניר עזריה", טירה צריכה לבצע חשיבה עמוקה ולבנות את עצמה מחדש לצורך עליה, פלסטר לעונה הזו לא יעזור ועם כל הרצון הטוב של עבד טיטי ובאמת שצריך להוריד בפניו את הכובע על ההשתדלות. ראוי שיחסכו שם כסף לעונה הבאה על מנת להתחרות עם קלנסוואה והאקס חיים סירוטיקין על העלייה לליגה א'.

בתחתית: מאז הגעתו של המאמן המצויין, אבי סבג, צור שלום מתאוששת ודווקא שם חילופי המאמנים הגיעו בזמן. ערערה פתחה את העונה בסערה והגיעה למשחקה מול עירוני טבריה כמשחק עונה של מקום ראשון נגד שני, אז בחלוף הזמן ערערה הבינו שהם עמוק בסכנת הירידה ואם לא יתעוררו בזמן ימצאו את עצמם בעונה בה 4 יורדות כאחת מתוך הרביעייה.

ללא ספק המאכזבת של הסיבוב היא רובי שפירא, קבוצתו של אלעד בראון שידרה בתחילת עונה כמי שמסמנת עלייה ואף קיימה מחנה אימונים בחו"ל אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. רובי שפירא מסובכת חזק בתחתית בלי אור בקצה המנהרה וקברניטי המועדון חייבים להתעורר לפהי שיהיה מאוחר.

הקבוצה שגורמת לכולנו להרים גבה זו איכסל, ובזהה למקבילתה בדרום, הפועל אשקלון, שתי המועדונים הללו שעד לא מזמן היו בליגה לאומית נמצאות רגל וחצי בליגה ב' ועצוב שכך.

לסיכום, טבריה בלאומית והקרב על הירידה (כאשר מדובר ב-4 יורדות) פתוח לחצי ליגה, אז תנו למאמנים לעבוד ואל תבגדו אחד בשני, רק סבלנות והתוצאות יבואו.