זהירות, אנדר דוג לפניך

השבוע התרגשו עלינו, אוהדי מכבי יפו, שני אירועים יום אחר יום: אימון פתיחת עונה רשמי עם הצגת שחקנים ומשחק אימון מול בני יהודה

אם הייתם אומרים לי להגיע לרמלה בשיא הפקקים, יום אחרי יום, בימים אחרים, הייתי מנתק לכם את השיחה במילה השלישית או מסיר עוקב באינסטגרם. רק שאלה לא ימים אחרים, זה כאן ועכשיו: מכבי יפו, או בגלגולה חסר התקדים כמכבי יפו קביליו, בליגה הלאומית!

כשהקמנו את המועדון מחדש (סיפור אמיתי שהפך לקלישאה) לפני פחות מ-15 שנה, השגנו 19 תרומות בערב ההשקה. באימון פתיחת העונה השבוע השגנו 21. ממצב של חידלון מוחלט, אפס קבוצות ואפס מתקנים ואפס עשייה, אנחנו עוסקים בימים האלה במרוץ מול הבקרה, משרד הפנים, אישור מתקנים, וכמובן מול היריבות בלאומית שקיבלו פתאום שמות מוכרים: בני יהודה, הפועל פ"ת, מכבי פ"ת, הפועל ר"ג, הפועל כפ"ס, הפועל ראשון... אנחנו מכירים אתכם מאיזה שהוא מקום.

ההתרגשות עולה, זה לא רגיל. לא שאנחנו מתרגשים מליגה לאומית, היינו בליגת העל יותר מ-30 עונות, וחלקנו גם זוכרים את זה מצוין. בעונה שעברה שיחקנו פעמיים מול מכבי ת"א ברבע גמר הגביע. זה לא מפיל אותנו מהתרגשות. מה שעושה את זה זו התחושה שחזרנו להיות חלק מהציביליזציה, שאנחנו שוב אנדר דוג מרגש בקרב קבוצות עשירות ומכניסות בעלים. בליגות הנמוכות הרגשנו לא פעם כפיל בחנות חרסינה: באנו בסערה, קהל ומועדון גדול שהחל מאפס, וקצת הפרענו לשכנים.

יותר מדי רעש, לפעמים בעל כורחנו, שיצר גם אנטגוניזם. בחלקת עולמנו המיטיבה, היינו תמיד הקבוצה השנייה של אוהד הכדורגל בישראל, לשם רצינו לחזור. חם שם, נעים שם, ממלא גאווה. זה מה שמרגיש ומה שמרגש.

מכבי יפו הייתה לא שגרתית בליגות הנמוכות והיא תמשיך להיות לא שגרתית בליגה הלאומית, וזה כבר מרגש שבעתיים, בעיקר כי זה יפתיע את היריבות. בליגות הנמוכות השתמשנו בשחקני בית, שגדלו מחלקת הנוער, שזה מאוד קשה לעשות בליגה א' למשל. כאן אנחנו מגיעים כשהסגל כמעט ולא שונה, אותה קבוצה - ובדגש על קבוצה - מגיעה לליגה מקצוענית, עם חיזוקים אמיתיים בנקודות העוגן. כולם יאמרו שזה לא יספיק, לנו זה מספיק.

גם השדרוג במגרשים מחזיר אותנו יותר מ-20 שנה אחורה, רק שאז, לא היו אפילו את המגרשים של היום: בלומפילד, המושבה, עכו, גרין, עפולה. אחרי הבוקסר בבקעת הירדן, ושאגת אוהדים שהעירה את המלך עבדאללה משנת הצהריים שלו, יהיה מוזר להיות לפעמים רק כתם ביציע ענק ומקורה, או יותר מזה: בנחיתות מספרית מול קהלים כמו של הפועל פ"ת או אום אל אפחם. זו משימה, וברגע שזו משימה, ההתרגשות עולה, בוודאי אחרי הניצחון בהכנה על בני יהודה 1-3, בלי ערן לוי, ג'ון אוגו וגיא משפתי. אם אנחנו נראים ככה בהרכב כזה, איך ניראה בהרכב מחוזק?

בקיצור, יש מה לקנא בנו. תודה ששאלתם.
 

תגובות

+ הוסף תגובה

סקר דאבל פס

מי תהיה הקבוצה החמה ביותר בעונת המלפפונים?