לידור גולדברג - איש תקשורת ויחסי ציבור, בטור הצדעה ופרידה מעמי פזטל ז"ל

לך תסביר לנער שיכול לראות היום כל משחק כדורגל אפשרי בשידור ישיר בטלוויזיה, או בלינק כלשהו ברשת, מה זה היה בשבילנו לשמוע את נעימת הפתיחה של "ממגרש הספורט" במוצאי שבת ב-18:30. מארש שנקרא "Salute To Sport" של אדוורד ווייט משנת 1951. לך תסביר שלא היה שום לייב באינטרנט ולא שידור ישיר בטלוויזיה וכדי לדעת תוצאות לא יכולנו לעזוב לשנייה את הרדיו בזמן "שירים ושערים", ואם כבר צריך ללכת להתפנות - אז רק בזמן החדשות כל שעה עגולה.

אבל כדי שמישהו יעשה לנו סדר בעניינים, יקריא לנו את טבלת הליגה הלאומית והליגה הארצית, יעדכן מה עשה הנוער ויגלה לנו כמה יצאה ליברפול, מנצ'סטר יונייטד או אברטון - את זה קיבלנו ב"ממגרש הספורט". עמי פזטל, או כפי שקראו לו "עמי פז-גול" במערכון "שירים, שערים וטכנאים" המושלם של הגשש, היה זה שדאג לידע שלנו עם קולו המלטף. גם ב"שירים ושערים" וגם ב"ממגרש הספורט" הוא הקריא לנו תוצאות, פירשן מהאולפן, עבר בין המגרשים ופשוט נתן לנו להריח את הדשא. גרם לנו להרגיש שאנחנו ביציע בבלומפילד, בימק"א, בקרית אליעזר, בווסרמיל או בקופסה בנתניה גם אם ישבנו בסלון, שכבנו במיטה בחדר או היינו עם הטרנזיסטור בטיול במדבר יהודה, זזים עם האנטנה ממקום למקום כדי להשיג קליטה.

וחוץ מכל הכדורגל והקריירה כעו"ד, היה לו מפעל חיים וקראו לו שמשון ת"א. קבוצת הפרברים קראו לזה אז, הנציגה של כרם התימנים בליגה הבכירה, שבלעדיו היא לא היתה קיימת.

אז כמו שם המארש, Salute To Sport, אנחנו מצדיעים לך היום עמי פזטל ז"ל - כל חובבי הכדורגל ילידי שנות ה-60, ה-70 וה-80 על מה שהיית בשבילנו כל שבת ומוצאי שבת. זר לא יבין זאת.