אייל לחמן בטור מעמיק על שיטות משחק נפוצות בליגה הלאומית

כל מאמן שואף לשחק עם שלישיית קשרים בלב המגרש. הקבוצות האירופאיות שבעשורים האחרונים הותירו חותם היו אלה של משולש קישור: מקאללה, אסיין ולאמפארד אצל מוריניו בצ'לסי, בוסקטס, צאבי ואינייסטה אצל פפ בבארסה, קזימירו, מודריץ וקרוס בריאל. בישראל נזכור את זאוטאוטאס, פראלייה ובאדיר במכבי חיפה של גרנט, את זיתוני, אוליאנוב ומילנקו של גוטמן במכבי חיפה, את אוגו, הובאן וראדי בבא"ש ואת אלברמן, זהבי וראדי אצל גורדי במכבי תל אביב. המחיר בשלישיית קישור זה שחלום אחר של כל מאמן נמוג: לשחק עם שני חלוצים.

השיטה היחידה בה מתחברים להם גם שלישיית קשרים וגם שני חלוצים היא שיטת חמשת שחקני ההגנה.
אם רציתם לדעת מאיפה "נפלה" עלינו שיטת זו, הנה קיבלתם את ההסבר. במחזור הסיום חודידה, האדיה, טלספפה, אלדד שביט, נוסבאום, אורי גוטמן, וכן אלון זיו ו-וייזיגר (שניהם בשיטה שבורה) פתחו עם חמישה מאחור, מחצית ממאמני הליגה.

הליגה הלאומית השנה עשתה קפיצה גדולה באינטנסיביות המשחקים. אגב, בניגוד לגרסאות סותרות, הרי ששיטת המראה מול 5-3-2 היא אך ורק 4-3-3. שני בלמים מול שני חלוצי היריבה, משולש קישור מול משולש קישור, מגן מול מגן ושלישיית חלוצים מול שלושת הבלמים. כלומר, כש- 5-3-2 פוגש 4-3-3 נוצר מצב של man to man על כל המגרש.
מה שיכריע כאן זה האיכות של זה עם הכדור או האגרסיביות של זה בלי הכדור. במפגש שיטת המראה יש מפגש של פיזיות וטכניקה יחד והשילוב הזה שמעיד על הכישרון האמיתי הוא השילוב המנצח.



אין ספק שאת הכדורגל המלהיב משחקות העונה מכבי פ"ת, מכבי יפו והפועל כפר סבא. בני לם (פרט למשחקים בודדים), איציק ברוך ועומר פרץ משחקים עם קו 4 מאחור. אז כיצד משחקים עם שלישיית קישור אך גם עם שני חלוצים ומבלי לשחק עם חמישייה מאחור? תשאלו את בני לם. באחד המשחקים הוארה לו המוזה. מאמן מכבי פ"ת שיחק עם שקורין במרכז, טוקלומטי אמצע שמאל. הוא הביא את מוטי ברשצקי מימין למרכז והפך את שלישיית הקישור לרביעייה ושלח לקו ימין שהתפנה את טל בן חיים מעמדת המגן. מי שכיסה על טבח היה הבלם מימין (הדר פוקס/דולב אזולאי) ומי שכיסה על הבלם מימין היה גדעון אקווה, הקשר האחרון שנכנס לחור שנוצר בין שני הבלמים. מושלם. כל שחקן חולש על עמדה וחצי.
כאן בא לידי ביטוי הגיוון, או בשפה האירופית, השיטה השבורה.

לדוגמא:
1. חלוץ משמש כאחד המגינים (זאהי אחמד בעכו, עילאי חגג בעפולה)
2. חלוץ בקו, חלוץ באמצע וחלוץ מתחת (הפיתרון ליפו כדי לשלב יחד את דודו ביטון, לופטה ודובב גבאי).
3. בלם שנדחף לקישור (אלכסיס בהפועל פ"ת, ברקמן בנוף הגליל).

בריאל מדריד ואלברדה עוזב את קו ימין, חובר לאמצע ללוקה, קרוס וקמאבינגה, ויניסיוס גוניור עוזב את העמדה בשמאל וחובר לבנזמה ה-4-3-3 הופך בהתקפה ל- 4-4-2 יהלום. יורגן קלופ בליברפול משחק עם חלוץ מדומה שיורד נמוך באמצע והכנפיים נכנסות כמו חלוצים כמו מאנה וסלאח בזמנו והיום עם קורי גקפו.

כל שיטה נועדה ראשית לאפשר לכלל השחקנים הכי טובים לפתוח בהרכב ורק אז להחליט על השיטה ולפזר את המוכשרים בצורת מאוזנת. אין ספק שמאמני הליגה הלאומית מראים העונה ורסטיליות, מקוריות ורעיונות מתקדמים.

רגע לפני סיום הליגה הסדירה, להלן נתונים לגבי המובילות.
שתי הפתח תקואיות וטבריה כבשו יחד 149 שערים. בשנה שעברה כבשו 3 הראשונות בסיום הליגה 118 בלבד, שיפור משמעותי של 20%.

מכבי פ"ת היא המובילה בניצול מצבים (32%), הפועל פ"ת במקום השישי (26%). אך הפועל פ"ת היא המובילה באיומים לשער, מה שמבליט כי מכבי פ"ת זקוקה לפחות מצבים כדי להבקיע. מכבי פ"ת כבשה בכל המסגרות העונה 63 שערים, כאשר החמישייה הקדמית אחראית על 52: טוקלומטי 13, שקורין, טל וארד בר 11 כ"א וברשצקי 6.
הפועל פ"ת כבשה 55 בכל המסגרות.

טבריה היא השנייה בכיבוש שערים ומקום שני במסירות המפתח. בני יהודה השתפרה מאד מבחינה התקפית, היא התקפה 4 בליגה ומקום שני בבעיטות למסגרת (154). מכבי פ"ת היא הראשונה וטבריה שלישית בבעיטות למסגרת.
מכבי פ"ת וטבריה מובילות אף במאבקי אויר עם 56% ו- 53%.

בכל הקשור לכיבושים פר דקות, החלוצים הבולטים מבחינתי הם מוחמד במבה ולופטה. האחרון, פיזי ביותר, הינו חלוץ כוח המתבסס על טכניקה, בניגוד ללארי קהינדה, חלוץ כוח המתבסס על מהירות. במבה משלב את לופטה וקהינדה בשתי הצלעות החשובות: מהירות וטכניקה. לופטה כבש אמנם עשרה, אך ללא פנדלים ובמעט דקות משחק מתוך עשרת הכובשים המובילים (1275 דק).