במציאות שלנו בה ראשי ממשלה רצים מחקירה לחקירה לצפות דווקא מיו"ר ההתאחדות לוזון להשעות את עצמו כעת זאת תמימות וצביעות. דעה

קרוב משפחה שמתגורר באנגליה מזה כמה שנים אמר לי פעם שאחד הדברים שהוא הספיק ללמוד על ההבדלים בין התרבות שם לתרבות כאן הוא שבזמן שברור שבהרבה מאוד דברים אנחנו מפגרים בהשוואה לבריטים, בעיקר כתוצאה מכך שקמה פה מדינה חדשה לפני פחות מ-70 שנה, הרי שבלא מעט תחומים דווקא האנגלים הם אלה ש"סוגרים את הפער". הם הולכים אחורה ומתקרבים אלינו. עם זאת, בעניין עקרוני אחד סביר שאנחנו לעולם לא נתקדם אליהם, והם לבטח לעולם לא יגיעו אלינו – אחריות ציבורית.

האחריות הציבורית עומדת בבסיסו של התפקיד הציבורי, והיא כוללת את האלמנטים הכי בסיסיים שאיש ציבור חייב לחיות לפיהם: האחריות שלו לשקף את הצרכים של הקהילה, האחריות שלו להעדיף את טובת הכלל על פני טובתו שלו, האחריות שלו לקדם נושאים שישפרו את איכות החיים של האזרחים בקהילה בה הוא מתפקד, האחריות שלו לפעול במסגרת החוקים והתקנות ועוד ועוד. וכן, זה גם כולל את האחריות להתפטר או לכל הפחות להשעות את עצמו מהתפקיד בזמן שמתבצעת חקירה רצינית ועמוקה בחשד שמעל בתפקידו.
אבי לוזון, ראש הממשלה של הכדורגל, שנחקר תחת אזהרה בפעם השלישית בתוך שבעה חודשים בחשדות חמורים של הטיית משחקים ועניינים נוספים הקשורים ישירות לאופי בו הוא ממלא את תפקידו ו/או מנצל את תפקידו, ממש לא מתכוון לעשות זאת. הוא אמר את זה בראיון אחד לפחות השבוע, וביום שני, החופשי שלו בדרך כלל מעיסוקיו בהתאחדות, הוא הגיע למשרדים כדי לדחוף כמה ניירות מצד לצד ובעיקר לשדר לכל העובדים: אני כאן, יש לנו יורו עד 21 על הראש, יש ליגה וגביע, יש עבודה, ואנחנו נעשה אותה.

"זה עצוב שלא רק שהוא לא מתכוון לעשות את זה, אף אחד לא מצפה ממנו בכלל לעשות את זה", אומר השר לשעבר וחבר הכנסת איתן כבל, שלאורך פעילותו הציבורית נוהג לגעת גם בעניינים הקשורים לספורט הישראלי. "הגענו למצב שזה כבר באמת לא מעניין ושלא מתעסקים עם זה. זה לגיטימי שהוא יעשה כזה דבר כי מדובר במקרה לא פשוט. אני מקווה שבכל מקרה הצדק יצא לאור, לא משנה מה הוא, אבל יש פה נסיבות שהיה ראוי, באמת שהיה ראוי, שהוא יתרחק. אבל זה לא יקרה".

    "לוזון לא צריך להשעות את עצמו". מנכ"ל ההתאחדות.אורי שילה (צילום:קובי אליהו,וואלה)

באנגליה נבחרי ציבור על פני כל קשת התפקידים לא מהססים להתפטר באופן מיידי כאשר דבר כזה קורה להם. לעתים קרובות הם מתפטרים הרבה לפני שנפתחת איזושהי חקירה, לעתים גם במקרים בהם אין כלל צורך בחקירה. גם אם התלונה הייתה אחת, וכזו שאפשר לנגף, הם מתפטרים. רק לעתים הם מסתפקים בלקיחת צעד אחורה, ומשעים את עצמם מהתפקיד. אין מה לעשות – ככה מתנהלים נבחרי ציבור בחברה שידעה אלפי שנים של עריפת ראשים. פיסית, לא תיאורית.

בישראל אין לנו מסורת כזו, ובעידן הדמוקרטי בו אנחנו חיים יהיה לנו גם קשה לפתח מסורת דומה. וגם אם זו לא הסיבה היחידה בגינה אנשי ציבור באנגליה שמים את המפתחות בתדירות גבוהה, וגם אם ישנן עוד סיבות תרבותיות אחרות שגורמות לכך שאנשי ציבור בישראל נאחזים בכסאות שלהם כשהלהבות כבר המיסו את הידיות, קשה להתעלם מהחשש שהיסטוריה רוויית ראשים ערופים מחדירה באנשים.

וכך, בתור המציאות הזו שלנו, הנורמה הזו פשוט לא קיימת. במקומות מסוימים בישראל היא מקובעת בתקנון או בחוק, אבל אופיר פינס-פז, לשעבר שר המדע, התרבות והספורט, מציין ש"בכנסת למשל אין השעיה אוטומטית של חבר כנסת או שר רק כי לקחו אותו למשטרה. אחרת אביגדור ליברמן לא היה איתנו כבר כמה שנים".

עם זאת, בפוליטיקה הישראלית כבר יצא לנו לראות מקרים נדירים בהם איש ציבור כלשהו לכל הפחות יוצא לחופש או משעה את עצמו בזמן שמתנהלת נגדו חקירה בעניינים הנוגעים לאופן מילוי תפקידו. אלא שבמקרה של לוזון, אם הוא יקרא את המלים האלה כנראה שאנחנו צפויים להמשיך לראות אותו עומד בראש פירמידת הניהול של הכדורגל שלנו עד 2022, לפחות. הרי רק השבוע אמר שאם ימשיכו להרגיז אותו הוא גם יתמודד בבחירות של 2018, "כדי לעשות דווקא, כמו שילדים עושים".

מוקדם יותר השבוע, מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל אורי שילה ישב באולפן "חדשות הספורט" וניסה להסביר מדוע לדעתו לוזון לא צריך להשעות את עצמו. התשובה הכי טובה שהוא נתן הייתה שאם כל מי שנחקר בכדורגל הישראלי ישעה את עצמו או יתפטר, לא יישאר מי שינהל את הכדורגל ולא יהיה פה כדורגל. אלה היו הדברים שנאמרו - בלי ציניות, בלי מודעות עצמית, בלי לקלוט את חומרת הדברים עצמם, ובלי להבין שגם אם שופטים או מנהלים אחרים נחקרו, הרי שדוגמה להפגנת האחריות הציבורית צריכה להגיע מלמעלה. אם מישהו מכל פירמידת הנחקרים צריך להשעות את עצמו כדי לשמש דוגמה, כדי להפגין אתיקה וכדי לשדר "תחקרו בשקט, אני אחזור לתפקיד במלוא הכוח אחרי שתגלו שאין לכם מה למצוא גם ככה" – זה מי שעומד בראשה.

במקום זאת, לוזון לא רק משדר עסקים כרגיל, אלא מנסה כאמור לשדר שהעסק דופק טוב מאי פעם. "הנורמה הזו, של להתפטר או להשעות את עצמך מתפקיד בזמן חקירה, לא ממש קיימת בישראל", מודה פינס-פז, "זה לא מאוד בולט בפוליטיקה ובטח שלא בכדורגל, שם יש תחושה שכל הנורמות הן ברמה אחת מתחת לנורמות הכלליות, מאלף ואחת סיבות". "אפילו בפוליטיקה צריך לדחוק באנשים כדי שיעשו זאת, לצערי", מוסיף כבל. "אין נורמה ציבורית ותרבותית כזו אצלנו, זה עניין של חינוך ותרבות".

"השאלה היא מה מידת החומרה, וזו פונקציה של מה חוקרים", מסייג אבשלום וילן, שהיה יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט וחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. "אם יש חשד סביר, אין ספק שהוא צריך להשעות את עצמו. אם מדובר בדברים עקיפים, שהוא לא היה מעורב בהם ישירות, יש ספק אם הוא צריך או לא".

לגבי דבר אחד אין ספק – החקירה הזו מעמידה באור שלילי את הקדנציה של לוזון כיו"ר ההתאחדות. "הדבר המטריד זה לא אם לוזון משעה את עצמו או לא, אלא העובדה שכבר פעם שלישית הוא נחקר תחת אזהרה בנושא שהוא מאוד מאוד רגיש", אומר פינס-פז. "כאוהד כדורגל וכמי שהיה שר הספורט וספורטאי, זה מטריד אותי מאוד. אבל זה לא הדבר היחיד שמטריד אותי בכדורגל הישראלי".

"בכל מקרה, החקירה הזו היא, בלשון המעטה, מאוד מוזרה", מוסיף וילן. "על פניו צריכה להיות הפרדת סמכויות בין הרשות המנהלת, שהיא ההתאחדות, לבין הרשות השופטת. אסור שבכלל יהיה קשר ביניהן. ככה שעצם החקירה הוא בעייתי. הבעיה היא מערכתית – איך בכלל יכול להיות קשר בין הרשות המנהלת לרשות השופטת?".