אתם תזכרו את ליאור אסולין בגלל השערים - אני אזכור בגלל לב הזהב

מאת: אייל לחמן | 12.10.23 | 12:55

מאמן העבר נזכר באחד השחקנים האהובים ששיחק תחתיו - ליאור אסולין, שנרצח בידי בני עוולה במסיבת הטבע ברעים

אוהדי הכדורגל בוודאי יזכרו את ליאור אסולין בגלל השערים המרהיבים שכבש. אני אזכור אותו בזכות תכונה אף יותר גדולה מכישרון הבקעת השערים שלו. ליאור שיחק אצלי בשלוש קדנציות, עשרות משחקים, מאות אימונים. אני יכול להעיד שהתכונה המובילה אצלו היתה לב זהב.

נאמנות ונתינה אינסופית, למשפחה שלו, לחברים שלו. רק מי שהכיר אותו מקרוב יודע איזה אבא מסור ורגיש לילדיו היה ליאור אסולין. לכן הלב כה נשבר לכל מעגל האנשים הרבים שהכירו אותו. הם יודעים את האמת, מה הסתתר מאחורי התדמית, שלא היתה תמיד מוצגת נכונה. מי שהכיר אותו מקרוב, זכה לחיוך המבוייש של ליאור, לשמחת החיים ולנתינה האינסופית שהיתה בו. כשמו כן הוא, תמיד הפנים שלו היו מוארות באור. ליאור לב זהב.

העונה הראשונה שלנו יחד היתה באותה עונה קסומה בהרצליה, דניאל גוטיירז וליאור אסולין בחוד, כשליאור מסיים את אותה עונה עם 28 שערים, שיא שלא נשבר עד היום. היה בן 21 והיה אמור להמשיך עונה נוספת, אך ביקש לעבור לליגת העל. המלצתי בחום לחברי אבי לוזון וליאור שוחרר ועבר לעונה במכבי פ"ת. לא שוכח שלאחר אחד האימונים התקשר אלי גיא לוזון וסיפר שליאור לא השקיע באימון. זוכר שעניתי לגיא, שליאור הוא בשחקן היחיד שכדאי לעבור לו לסדר היום, כי ברגע האמת, במשחק, הוא יתן את הנשמה למען הקבוצה והמאמן. לא בכדי תמיד הקהלים בקבוצות ששיחק אהבו אותו. האוהדים הרי מזהים לפני כולם מי באמת נותן עבורם את הנשמה.

ממכבי פ"ת צירפתי את ליאור אליי לסכנין לעונת הגביע הקסומה, להתקפה הכי מהירה בכדורגל הישראלי, רפי כהן שהגיע ממכבי חיפה, גבריאל לימה וליאור אסולין. אסולימה כינו את השניים האחרונים ששיחקו יחד כשני חלוצי חוד, מהירים, תוססים, מפתיעים, מפרקים הגנות. שיתוף הפעולה בין שניהם בא לידי ביטוי בניצחון הגדול בבלומפילד על הפועל ת"א של דרור קשטן, הקבוצה מהמסע האירופי המפורסם.

לימה כדרר את הכדור חצי מגרש כשלפניו ליאור אסולין דוהר בתנועות אלכסוניות וכאילו מפנה ללימה את הדרך בגול ענק. מול מכבי ת"א בר"ג הוא הוביל ל- 2:2, בטדי ל-1:1, את מכבי ת"א לניצחון בפנדלים ברבע הגמר, בפנדלים גם עברנו את נצרת עילית בשמינית הגמר. כי הפנדלים של ליאור תמיד היו סיפור בפני עצמו. היה ניגש ואומר, אני לוקח את הפנדל החמישי. קר רוח, ווינר.

תמיד בעיטה אדיר שהשוער לא רואה את הכדור. בכלל לאסולין היתה בעיטה מיוחדת ועוצמתית, שרגע לפני שמגיעה לידי השוער היתה מסתובבת. היה בועט עם המלא והחיצון יחד. כוכב.

זוכר כמו עכשיו את הלילה לאחר הזכייה בגביע, לאחר כיבוש הצמד שלו בגמר, אחרי הריצה לעשרות האלפים ובעיקר לאמו מימי שחיכתה לו כהרגלה כל משחק בשורה הראשונה בזרועות פתוחות, איך הקהל נשא אותו רחובות שלמים על הכתפיים. בסוף אותו ערב ישבנו יחד במסעדה ובית"ר ירושלים התקשרו אליו. אמרתי לו שסכנין הולכת לשחק באירופה, אבל אם ירצה, אתן לו להתקדם כלכלית. אסולין היה גדול בבית"ר באותו המפגש הראשון שלו מול סכנין, בסיום המשחק ניגשו כל שחקני סכנין לאסולין, איזו והערכה היתה להם אליו.

יכול לספר שבמהלך הקריירה המלצתי עליו לדימיטרי אמבויו, ששיחק בעבר במכבי נתניה ושימש באותו הזמן כמנכ"ל פ.צ.בריסל מהליגה הבכירה בבלגיה. ליאור נחת בבלגיה ומיד בריסל יצאה למשחק אימון בקריסטל ארנה מול גנק של אליניב ברדה וברק יצחקי.

אסולין כצפוי הרשים ביותר, אך לאחר יומיים חזר לישראל. זה היה ליאור, לא יכל בלי הבית ובלי האוירה הישראלית.

בקדנציה השלישית ליאור שיחק אצלי בראשון לציון. זוכר משחק אחד שטעיתי והושבתי אותו על הספסל. דקה 60, 2:0 ליריבה, אני אומר לו להתחמם. הוא קם לקראתי, אומר לי אני לא צריך חימום, נכנס והשווה ל- 2:2. החבורה הזו מימי ראשון לציון בקשר עד היום. מור שקד, עומר אצילי, אורי זוזוט, ספוואן זועבי וכדורגלנים נוספים ששיחקו עם ליאור, כמו אמיר עגייב וערן לוי. תשאלו אותם יספרו לכם על ליאור לב זהב.

גם אחרי שטעה, ידע לשלם את חובו לחברה. כשליאור השתחרר, החל לעבוד בשני מקומות עבודה, כאחראי בריכה ומזנון בהרצליה ובחוות סוסים. היה מתקשר ואומר, תביא את נועה (הבת שלי) לבריכה, היה מיד מביא לה שתייה. ראיתי שהתפרנס וחזר ליישורת. כמה ניסיתי לחבר אותו לקבוצות, כדי שיאמן ילדים, יעבוד עם החלוצים, הלבבות לצערי לא נפתחו אליו.

אבל כמו תמיד ליאור נשאר חיובי, אופטימי ומחוייך.בשבת, כששמעתי שליאור נעדר, אמרתי לעצמי, שהוא יצא מזה. כזה היה ליאור, קפיצי, מגיב מהר, לא חתול רחוב אלא נמר. ואכן השמועות אומרות שהוא עזב מהראשונים, אך המרצחים חיכו לרכב והפתיעו אותם. אם היתה ניתנת ליאור התרעה ולו של מאית שנייה, הוא היה מתחמק, הוא היה מתגבר, הוא היה יוצא מזה. נקרע הלב, לא הגיע לו. נתן כל כך הרבה למען הכדורגל, גרם כל כך הרבה שמחה לאוהדים, אך לא רווה נחת בחייו.

זוכר את כל השערים שלו, אך בשבילי הוא תמיד ייזכר כליאור לב זהב.