החשודים שנחשפו מייצגים, ככל הנראה, תופעה רחבה יותר. השאלה המרכזית היא האם המאבק יתמקד בשורש הבעיה - חיזוק מנגנוני הפיקוח, שיפור התנאים בליגות הנמוכות ואכיפה אפקטיבית - או שמא בניסיון להסדיר את נושא ההימורים. כי בסופו של יום, כשבוחנים את המסרים העולים מההתבטאויות הרשמיות, להתרשמותי, קשה להתעלם מהמקום המרכזי שתופס נושא ההימורים החוקיים בשיח. אולי זה הזמן להפנות את תשומת הלב גם לסוגיות המהותיות יותר.

 

מעניין לשים לב לתגובות החשודים עצמם. בעוד חלקם מכחישים כל קשר להטיית משחקים, רבים מהם טוענים שנחקרו רק על "חוזים כפולים" או "צורת תשלום". כך למשל, לפי הדיווחים בתקשורת, שחקן מסוים טען שנחקר "לגבי החוזה בלבד", וקבוצה מסוימת הבהירו שהחשדות נגד שחקנם "קשורים רק לנושא החוזה". הטענות הללו עשויות לעורר את השאלה האם הרפורמה של ההתאחדות, שהייתה אמורה למגר את תופעת הכסף השחור, הצליחה להשיג את מטרותיה. אבל נראה שזה מטריד פחות מהעובדה שמישהו אחר לכאורה עושה קופה מההימורים.

 

והנה מגיעה גם תגובת שר הספורט מיקי זוהר, עם כל המילים הנכונות על "ערך חינוכי, תרבותי וחברתי" ו"ספורט נקי, הוגן ואמין". אבל בעוד כולם מדברים על טוהר הספורט, מתעוררת השאלה: האם ייתכן שרק עכשיו, כשהכספים מההימורים שלפי החשדות אינם חוקיים הגיעו להיקפים משמעותיים, נעשה דגש רב יותר על ערכים? אולי במקום להתמקד בהצהרות על "יד קשה" והקפאת ליגות, כדאי לשקול בחינה מחודשת של המערכת והאתגרים שעומדים בפניה.