הליגה הלאומית מתכוננת לרכבת הרים עם כדורגל התקפי, מאמנים מבריקים וטעויות יקרות של בני יהודה

 העונה שחלפה הייתה מהעונות הגדולות שידעה הליגה הלאומית, משלושה אספקטים עיקריים: איכות משחק, אווירה ומאמנים טובים.

קבוצות הצמרת שיחקו ברובן 4-3-3 עם שחקני כנף מלהיבים. סתיו טוריאל ורוטמן בהפועל ת”א, גוסלין טאבי וצאפיוקה סונגה בהפועל פ”ת, ואדר רטנר ומור בוסקילה בהפועל ר”ג, הן דוגמאות מצוינות לכך. קבוצות אחרות אף שיחקו עם שני חלוצים בשיטה הלא סימטרית, כאשר הכניסו מגן אחד לאמצע, הורידו מעט את שחקן הכנף לאחור והפכו את הכנף הנגדי לחלוץ השני. כפר שלם עם שחר הירש וקליי, ראשל”צ עם דור זאן וקינגסלי וכפר סבא בעידן אלון זיו עם חוליו סזאר ונתי חגאני.

הליגה אף הציגה תגליות ענק ובראשם משה סמל שהפך ללגיונר, יואב קורן שנרכש מרמת השרון על ידי הפועל באר שבע, ורועי דוד ורן בנימין הבלתי נלאים אצל שתי העולות החדשות. הקהלים של הפועל פ”ת והפועל ת”א מילאו איצטדיונים במופעי עידוד מרהיבים.

העונה של בני יהודה והטעויות היקרות

העונה הקרובה הולכת להיות העונה של בני יהודה. ליתר דיוק, של הקהל של בני יהודה. כמי שאימן בתחילת דרכו עוד בהיותי חייל במחלקת הנוער של בני יהודה ובהמשך אף ניהל את מחלקת הנוער, אני מכיר כל פינה וכל ניחוח מסמטאות השכונה. לא אשכח, כשאימנתי שם, את השחקנים שלי שנולדו בשנים 73, 74, 75, מגיחים למשחקי הבוקר מתוך הסמטאות - היום הם בני 50 ואוהדים שרופים. הקהל של הזהובים בטירוף חושים מהחזרה לשכונה, הבית הזה יביא נקודות.

בני יהודה מנוהלת בצורה מעוררת כבוד על ידי אלירן עובד, אוהד מילדות שמשקיע כל מה שאפשר. מחלקת הדוברות והמדיה היא מהמרשימות בארץ וכך גם מחלקת האנליזה והדאטה. אך בדבר העיקרי, על המגרש, בדשא, כלומר בניית הסגל וקבלת ההחלטות, אני רואה שיפור קל ולא יותר.

בני יהודה נפלה וממשיכה לטעות בתחלופות ובקבלת ההחלטות. אם בשנה שעברה שותפו 11 מגנים שמאליים, הרי שהעונה עוד לא החלה ובני יהודה כבר עם 6 קשרים בעמדה של הקישור האחורי. בלולו מכפר שלם, עילאיי טרוסט, ארד בר, וואדג’ה מקרית שמונה, אלעד שחף ויניב בריק - מוגזם, מנופח, מבולבל ובעיקר יקר.

המאמנים המבריקים

בגזרת המאמנים הייתי מסמן שניים: דוד מרטן ואלון זיו. ראשל”צ ויפו לא בנויות לעלייה לליגה אך העבודה שלהם והעובדה שהקבוצות הללו משחקות במערכים גמישים שווה עוד 10 נקודות עבורן.

אם דיברנו על חשיבה, הרי שנועם שוהם, בדיוק כפי שהיה שחקן, הוא מהמאמנים עם החשיבה והרעיונות המגוונים בכדורגל שלנו. יש לי אמונה גדולה ביכולת שלו, אך בניגוד למרטן וזיו, על נועם שוהם מוטלת משימה אחת ללא פשרות: להחזיר את מכבי אבשלום פ”ת ואת אבי לוזון לליגת העל. שום הסבר אחר לא יתקבל.

הכוח של הצעירים

דווקא שוהם לא פתח במסע רכש ובניגוד לעומס הגדול בקישור של בני יהודה, מכבי פ”ת תתבסס על שלישיית קשרים בני 20: עידו כהן, ניב יהושע ולירן חזן. אבא של לירן, רוני חזן, היה בעבר תקווה גדולה במכבי פ”ת אך הפך במשך שנים רבות למלך הליגות הנמוכות. הבן לירן הולך לעשות את זה בגדול בשל יתרון אחד שיש לו: קשר קדמי עם מספרים של חלוץ 9 ועבור מכבי פ”ת זה כוח אמיתי.

שוהם כמו דוד מרטן דוגלים בעבודה רבה של הקרנה וניתוח משחקים בווידאו, מה שדורש שעות רבות של הכנה. קליפ טקטי של 6-8 דקות דורש עבודה של שעות. אם בראשל”צ מרטן לוקח על עצמו חלק גדול בנושא, הרי שלמכבי פ”ת יש אנליסט מהמובילים בתחום, שחר ספיר, שאף עובד עם נבחרות ובשנים האחרונות משמש כאנליסט של נבחרת זמביה ועוקב אחרי השחקנים המשחקים באירופה כמו פטסון דקה בפרמייר ליג באנגליה ולאמק בנדה באיטליה.

הזרים והטעויות

בגזרת הזרים, לוזון ושוהם הביאו את סמואל אאוזו, קשר רגל שמאל שיכול להפוך לפקטור משמעותי בלאומית. מי שנכשל עם שחקן זר שכנראה ישוחרר עוד טרם פתיחת העונה הוא ירון הוכנבוים. הבלם האוסטרי-קרואטי סטיפה ווצ’ור הוחתם בקול תרועה רמה עוד טרם סיום העונה שעברה, רק שבעכו לא לקחו בחשבון שהשילוב של הבלם הזר יחד עם יעקב אבבה, לואיי טאהא, קולה, אוסאמה חלאיילה וריף מסיקה יוצר תלכיד כבד, איטי ועייף. ממרום ניסיונם ותוך כדי תנועה, דורון אוסידון וירון הוכנבוים יסדרו את עכו ויאזנו מעט את ההתלהבות הגדולה של הבעלים צחי נקש.

חשוב לציין כי מבחינה ניהולית קבוצות רבות בלאומית מנוהלות באחריות עם מוסר תשלומים אחראי ומסודר. מחד ערן אמין כהן ביפו, כמנהל צעיר בתחילת הדרך, ומאידך אשר אלון ואריאל שיימן רווי הניסיון ברעננה ובמכבי הרצליה.

בעניין הניהול, חשוב לציין את קרית ים והספונסר הראשי שלה, נסים ביליה, עבורו המועדון הוא מפעל חייו. קרית ים שמשחקת בשיטת 5-2-3 עלתה לא רק בקבוצת הבוגרים אלא גם בקבוצת הנוער, וביליה שנעזר במנכ”ל המצוין יוסי מלול יוביל את קרית ים לעידן של ביטחון ניהולי וכלכלי. כך גם השף אלי סבח בעירוני מודיעין שהוביל את הקבוצה מליגה ג’ עד ללאומית, אך יהיה נתון לחסדיו של חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין.

עוד רכש מנוסה בתחום הניהול עשתה הפועל ר”ג. בעונה שעברה זו הייתה “הפועל אמיר חמיאס ר”ג גבעתיים”, כשהיו”ר שהגיע בשנתו הראשונה אף שימש כמעין מאמן מנטלי, ערך שיחות ולקח על עצמו את החדרת הביטחון בשחקנים. העונה השם השתנה ל”הפועל משה דמיו ר”ג גבעתיים”. המנכ”ל הוותיק, בקבוצתו הרביעית בקריירה, שנוי במחלוקת בקרב האוהדים האדומים, אך דמיו לא חשש לקחת על עצמו מהיום הראשון שלו במועדון את כל האחריות על בניית הקבוצה. במילים אחרות, הכל עליו.

המנהל המקצועי רועי כהן יפתח עונה שלישית בכפר קאסם, וכהרגלו מידי עונה יצרף שחקן מעיר הולדתו, נוף הגליל. הפעם זה תורו של עודד צקול, הכישרון הגדול עם רגל שמאל. קאסם תסבול מירידת מכבי פ”ת, כך שהסכם השיתוף בין המועדונים אינו רלוונטי. לא רק שצעירי מכבי פ”ת לא יזרמו לכפר, אלא שאף חמודי חטיב עשה את הדרך למלבס, יניב מזרחי ימלא את מקומו כחלוץ ה-9.

הכישלון של עפולה

הכישלון של עפולה במשחקי גביע הטוטו לא מבשר טובות והתירוץ הקלוש כי הקבוצה נבנתה לליגה א’ לא מקובל. שהרי עפולה נבנתה לעלייה מליגה א’ ובשנים האחרונות אנו רואים שקבוצות שעולות מליגה א’ ולא עורכות שינויים קיצוניים שורדות ואף מצליחות בלאומית. אם עפולה או כל קבוצה אחרת היו בונות קבוצה משחקני עתיד צעירים ובולטים מליגה א’, הקבוצה הזו לא הייתה יורדת ובטח לא מתבזה כפי שקורה לעפולה במשחקי ההכנה.

הקבוצות בלאומית מאוד קרובות ביכולות שלהן, מה שמבטיח עונה מתוחה ומורטת עצבים. קבוצות ימצאו עצמן רגע אחד בצמרת ולפתע בתחתית. רכבת הרים.

בעונה הקודמת הפועל ת”א ור”ג חיברו יחד כמעט 150 שערים (149 ליתר דיוק), מה שמוכיח כי בלאומית משתלם ללכת על התקפה.