כמה פעמים במשחק אתה מקלל את השופט? מוחה על טעויות? או סתם מוציא את התסכול על האיש עם המדים השחורים? (או צהובים, או כחולים, או אדומים) האם אי פעם עצרת לרגע, וחשבת: יש כאן בן-אדם, שכמו כולם, הוא רק בן-אדם, ישן, שותה, אוכל וגם.. טועה.

 האם מתישהו, בזמן כלשהו בחייך, טעית? האם שכחת את דלת הבית פתוחה? אולי אפית מדי את העוגה עד כדי שנשרפה? אני בטוח שעם קצת יותר מחשבה ועומק, אני ואתה נוכל להגיע ביחד לעוד כמה טעויות, ואפילו משמעותיות שעשית בחייך.

תפקידו של השופט אינו פשוט, יש לא מעט חוקים שחלים במגרשי הכדורגל ובמיוחד בשנים האחרונות, ועל השופט לאכוף ולשמור עליהם. יש לא פחות מ- 17 חוקי שיפוט שחלים על מגרשינו, ולכל חוק יש "זרועות" רבות המשתנות בהתאם מסיטואציה לסיטואציה.

לשופט הכדורגל הרבה יותר קל לטעות מאשר להצליח, תפקידו הוא אינו להתבלט, אלא לשמור על המשחק כמו שהוא. לעיתים, עם 22 שחקני כדורגל על המגרש, כמה אלפים ביציע, עשרות מצלמות ורגע אחד של אי ריכוז – גם השופט יכול לטעות, כן, בדיוק כמו ששרפת את העוגה.

הנקודה שלי היא שגם שופטי הכדורגל, שהם בני אדם בדיוק כמוך, טועים! הם מגיעים למשחק, בודקים את המגרש מקצה לקצה ועוברים לבדיקת הקבוצות מהפרט המשמעותי ביותר ועד "לשולי ביותר", מהדגלים והסימונים ועד לצבע הגרביים.

השופטים לא תמיד היו במגרשי הכדורגל שלנו, לא תמיד היו חוקים שצריך לאכוף. רק בשנת 1870 נכנסה למשחק המשרוקית הראשונה. עיקרו ותפקידו של השופט המרכזי ועוזריו הוא לאכוף את חוקי המשחק, שמירה על גבולות זמניו, ווידוא שכל הציוד הנדרש למשחק(כדור, נעליים, שערים, סימונים) אכן קיים, תקין וחוקי.

המסייעים לו הם השופט הרביעי ועוזרי השופט, שעד לפני מס' שנים נקראו "קוונים". השופט הרביעי נמצא בין ספסלי הקבוצות שמשחקות, ובאחריותו לדאוג לביצוע חילופים, שמירה על הסדר הראוי ועוד. השופט הרביעי יכול לשמש כמחליף לשופט המרכזי אם וכאשר אינו יכול להמשיך.

הידעת ששופט כדורגל רץ בממוצע 10.5 קילומטר בכל משחק?

הידעת שהוא מבצע 45 ספרינטים קצרים במהירות של 18 קמ"ש?

הידעת ששופט נדרש לקבל בממוצע 140 החלטות במשחק?

כמובן שחלק ניכר מההחלטות מתבצעות גם דרך תקשורת עם עוזריו.

השקעת האנרגיה של השופט הינה אדירה, כיוון שהוא צריך להיות בתזוזה ובפעולה תמידית אחר הכדור וקצב המשחק.
שלא כמו השחקנים, שכל אחד משחק בעמדתו הוא, השופט נדרש לרוץ בכל חלקי המגרש על מנת להגיע לרמת שיפוט מקסימאלית עם טעויות שיפוט מינימאליות, אם בכלל כמובן.

                           גם אנחנו טועים. (למצולמים אין קשר לכתבה) צילום: אמיר דבי

לא מעט שמענו את שם המקצוע המבוקש של אמהות השופטים בעקבות טעויותיהם במגרשים. בסופו של דבר, שופט הכדורגל הוא אדם, בשר ודם. הוא הולך לישון ממש כמוני וכמוך, נוהג במכונית, אוכל ארוחת בוקר ואפילו יודע לחייך.
אגב, לרוב שופטי הכדורגל, יש משפחות. כן, בדיוק כמו שלך.

גם אני חושב שאין הרגשה ממרמרת, מכעיסה ומעצבנת יותר משהקבוצה שלך מפסידה נקודות בעקבות טעות שיפוט קטנה, שהכריעה משחק גדול. אני מסכים. אך חשוב לזכור כי השופט הוא אנושי וטעויותיו הן אנושיות.
נכון, בתפקידו הטעויות יותר קשות ולעיתים אף קריטיות ומכריעות, אך יחד עם זאת, לעיתים תפקידו אפילו דורש טעויות. יותר מכך, לדעתי, טעויות הן חלק אנושי ולגיטימי במשחקי כדורגל.

אני כאוהד כדורגל מושבע, לא ארצה שיכניסו שבב לתוך הכדור על מנת שנדע אם עבר את קו השער או לא, אנחנו עדיין לא בגביע הדייוויס. משחק כדורגל מתנהל דרך טעויות וניצולן, אולי כלים טכנולוגיים כמו מצלמות לייב ושבבים מסויימים יהפכו את הכדורגל שלנו ליותר צודק, אך ממש לא ליותר מעניין.

נסה לחשוב עכשיו: כמה פעמים ראית החמצות של שחקנים מקצועניים והיית בטוח שזה קל, עד ששיחקת כדורגל עם החבר'ה בשכונה? נסה להיזכר בהחמצה האחרונה שלך, בתחושת הפספוס, בהרגשה של איבוד זכייה או ניצחון בעקבות רגע אחד שבו לא התרכזת.

"דברים שרואים מכאן, לא רואים משם" – משפט שיכול להיקשר לכל תחום ותחום בחיים, ובמיוחד במשחקי הכדורגל, תמיד קל להסתכל מבחוץ ולומר שאצלכם זה היה קורה אחרת.

טעויות הן חלק מהכדורגל – ותמיד יהיו.

הכותב הוא שופט כדורגל בליגות הנמוכות.