המרוץ המטורף בצמרת ליגה א' דרום נמשך אך בעוד כולם מדברים על קטמון, יפו ויבנה, דווקא בית"ר כפר סבא נראית הבשלה מכולן לעלייה. לירן דורף עקב מהצד בשישי אחריה וטוען שאם זה ימשך כך, זה שיעשה עלייה רצופה יהיה חיים סירוטקין ולא ליאור זדה.

אין ספק שליגה א' דרום העונה היא להיט, שנה כמו זו חוזרת פעם בעשור כשגם הצמרת וגם התחתית כמרקחה.

רוב המבינים בתחום דיברו ומדברים על קטמון כאלופת מחוז הדרום (גם אנוכי אגב) או על יבנה שתעשה זאת כשגם קביליו יפו עדיין בתמונה אך שוכחים איכשהו בכל הפאזל הזה את בית"ר כפר סבא שאגב לא בכדי הגיעה רחוק יותר מכל הקבוצות הרשומות כאן, בגביע המדינה.

את כפר סבא כמעט ולא ראיתי העונה, עמיתי לאתר דני מלניצקי מופקד על מרבית משחקיהם כך שלמעט משחק ליגה בודד ועוד משחק גביע מול יצ'אלאל לא זכיתי לחזות בה.

בשישי ניצלתי את החופש והגעתי למגרש הסינטטי לצפות בה מהיציע במשחק הלא פשוט מול עמישב, לא פשוט גם בגלל שבוזגלו אוהב לנצח משחקים כאלו או לפחות לקחת נקודה מהגדולות, אך בעיקר מכיוון שזה היה המשחק השלישי בתוך שישה ימים של הכפר סבאים, נתון שאפילו קבוצות בליגת העל מתקשות להתמודד עימו.

לא מזמן אמר לי אחד ממאמני הליגה שכפר סבא זו הקבוצה היחידה שטקטית אי אפשר להתמודד עמה, אמר וצדק, לכפר סבא אין שיטה מובנית של ממש, יש פשוט שיטת בלאגן שבצורה מפתיעה יוצרת סדר מדויק על המגרש.

על הנייר סירוטקין משחק 4-3-3 (ולא 3-5-2 כמו אשתקד) אבל בפועל בורחל המגן שמאלי והררי הימני נמצאים כל הזמן בעמדות תקיפה ואילו אלעד כהן החלוץ המרכזי יורד המון פעמים למרכז המגרש לקחת כדור, השחקן היחיד בקבוצה שנשאר לרוב בעמדת המוצא שלו הוא גיא אהרוני הדפנסיבי שמסתדר כמעט לבדו עם מרכז השדה של היריב.

לקבוצה אין למעשה עושה משחק כשכאמור אהרוני מעביר את כובד המשקל מההגנה להתקפה כשבדרך דומר ושוקרון משחקים בכנפיים ואילו שרקט וטפרה משחקים על אמצע ימין ושמאל.

הנעת הכדור של הקבוצה היא כמעט מושלמת, היחידה שמשחקת בצורה כזו שוטפת עד ליגת העל היא מוליכת הלאומית הפועל רמת גן שגם היא משחקת 4-3-3 אבל אחר לגמרי.

במחצית הראשונה אמנם מצבים של ממש לא היו ליד השערים אך אחזקת הכדור הייתה בסביבות 80 אחוז לטובת כפר סבא ולהזכירכם מדובר בליגה א', ליגה שלרוב התקפות נגמרות לאחר עשר שניות בבעיטה לשער או באיבוד כדור.


80 אחוז אחזקת כדור. אלעד כהן  ואלמוג ספיר במשחק נגד יבנה (צילום: דניאל עיני)

היה צפוי שבמחצית השנייה הקצב שהיה די איטי בראשונה עוד ייחלש בגלל עייפות הכפר סבאים אך לא כך היה הדבר ש 45 הדקות הללו היו נהדרות כשדווקא עמישב ניצלה חור (ויש לא מעט כאלה בהגנת כפר סבא) רק כדי שגרוסבך יחטיא מול שער ריק. באופן כללי משחק ההגנה של בית"ר לא להיט, בורחל והררי כאמור מבלים המון בחלק הקדמי וקבוצה עם התקפה מעט טובה יותר משל עמישב הייתה כובשת במשחק הזה וייתכן שאף יותר משער אחד. זו למעשה נקודת התורפה היחידה של חניכיו של סירוטקין והנשק הטוב ביותר שאפשר להציג מולה הוא משחק התקפה מאסיבי ומגוון.

ואז הגיע השער הראשון מרגע של גאונות מצד אלעד כהן שניצל מיקום רע של גלברט וכבש. עמישב בלית ברירה פתחה את המשחק ומיד נענשה בשני של טפרה, עד הסיום עוד כבש אהרוני את השלישי שנפסל בעקבות נבדל.

לזכותו של סירוטקין אפשר לציין וזה ניכר היטב על המגרש, כשהקבוצה ביתרון היא לא נסוגה אלא מחפשת את השער השני והשלישי, כיאה לאחת שבאמת משחקת כדורגל סופר אטרקטיבי ושונה מאוד מכל מה שנראה בשנים האחרונות בליגה א'. תקראו לזה לא קונבנציונלי, תקראו לזה טירוף אבל השיטה עובדת ובגדול ועם תוצאות אי אפשר להתווכח.

כפר סבא שדרסה את ליגה ב אשתקד, יכולה לעשות זאת ולהעפיל ללאומית, במיוחד שבשורותיה משחקים שניים שהם מעל רמת ליגה א'. הראשון הוא המגן דניאל בורחל שחזר מויאדוליד, מדובר בשחקן ליגה לאומית בשקט אם לא יותר מכך, ההתפתחות שלו מדהימה ומהירה מכיוון שאשתקד ראיתי אותו במדי השקמה וממש לא התרשמתי. בשישי הוא היה המצטיין על המגרש והצדיק את ההחלטה של אלמוג ספיר להחזיר אותו הביתה. המגן אמור לחזור השבוע לספרד אך יעשו כפר סבא בחוכמה אם יצליחו איכשהו להשאירו עד תום העונה אחרת הדבר יפגע במעט בסיכויי העלייה שלהם.

השני הוא גיא אהרוני, לעיתים הוא נותר במרכז השדה לבד מול שלושה ועדיין מצליח לחלץ את הכדור. דינמו אמיתי שאם ימשיך כך, המקום שלו הוא גבוה יותר מליגה א'.

אליהם מצטרפים שחקני ליגה א' טובים כמו אלעד כהן, אלעד שיק ופליטי קטמון טפרה ושרקט שמייצרים תלכיד מיוחד שבאמת יכול לרוץ עד הסוף.

תדמיינו לעצמכם, מחזור 30 ואחרון של העונה הסדירה, בית"ר כפר סבא מארחת את קטמון למשחק שייתן את הכרטיס הנכסף למפגש מול אסי גלבוע, אל תתפלאו אם התסריט הזה יתקיים.
ליגה א' דרום כמרקחה!.