עו"ד אלי מלול שהתפטר רק השנה מתפקיד יו"ר הפועל עפולה, בטור אישי ל"דאבל פס" על האלימות הגואה במגרשי הכדורגל. מלול מאמין שהכל מתחיל מלמטה וממליץ: "כל מי שעיניו בראשו, שיברח כמה שיותר מהר מהענף הזה". טור דעה.

זהו  הגיע רגע האמת של הכדורגל הישראלי , אלימות במגרשים, אלימות מילולית באמצעי התקשורת, השבתת מחזור בליגת העל ובליגה הלאומית, עסקנים תוקפים שחקנים, שחקנים תוקפים שחקנים, מאמנים מכים שחקנים, זהו, הכדורגל בישראל בפרפורי גסיסה, הרבה הרימו גבה עת החלטתי על התפטרותי כיו"ר הפועל עפולה וזאת על רקע הטוקבקים הארסיים שפורסמו כנגדי, אמרתי כבר אז, זה מסוכן, ישנם שדרני טלוויזיה ורדיו שגיחכו על החלטתי להתפטר כיו"ר קבוצת כדורגל, אומנם רק בליגה א' אבל כבר אז ראיתי את הנולד, מי שכותב טוקבק אלים לא ירחק היום שינהג באלימות כנגד אותו אחד שהוא כתב כנגדו ולא רק כנגדו, אלימות אינה יודעת גבולות, השיח סביב הכדורגל הוא שיח אלים ובוטה ואם השיח אלים ובוטה אז הכול מותר, מותר לקלל, לאיים , לתקוף הכול מותר,כן זה מתחיל בטוקבק שנכתב בחדר לידי המחשב ומשם הדרך לאלימות במגרש קצרה ביותר, הרי הכול מותר, ומי שמתפטר על רקע כתיבת טוקבקים הופך למושא ללעג ובוז, אז זו התוצאה.

אז למה זה קורה? זה קורה בגלל שאף אחד לא סופר פה אף אחד, לא ממש איכפת לעסקנים בהתאחדות מהקבוצות בליגות הנמוכות, מתקבלות החלטות הנוגדות כול הגיון ספורטיבי, משנים מבנה ליגות חדשות לבקרים, קמים בבוקר ומחלטים כי מהשנה הבאה תעלה קבוצה מליגה לאומית לליגת העל וירדו שלושה, שנה יש קיזוז, שנה אין קיזוז,מחליטים כי מליגה א' לליגה לאומית תעלה רק קבוצה אחת מתוך 32 קבוצות והכול חודש לפני פתיחת ליגה א', נראה ונשמע כשוק,אז בשוק כנראה שכול מותר, אין החלטות ארוכות טווח שיאפשרו הערכות תקינה של המועדונים לאורך זמן , ככה מחליטים בהתאחדות לכדורגל, במהירות, בחופזה ללא שום דיון מעמיק, ואז מה קורה? כולם בלחץ, כולם בפאניקה,הרי משקיעים פה כסף בכול קבוצה, המאמנים בלחץ מטורף מפחדים לרדת ליגה, הלחץ גורר התבטאויות קשות וחריגות של בעלי תפקידים ושחקנים בקבוצות החוצה , ומכאן לאיבוד עשתונות של כולם הדרך קצרה,שכן כולם מפחדים לרדת ליגה או לא לעלות ליגה ואז מתחיל הלחץ והרבה לחץ, הרי השקענו מיליונים בקבוצה, העיתונות תוקפת,האוהדים מאוכזבים,העסקנים בלחץ אדיר וככה נזרעים זרעי האלימות.אף אחד לא אומר זה רק ספורט, כולם בלחץ לחץ לחץ ועוד לחץ.

הכדורגל בישראל הולך ומצטייר כפגע רע, לא ממש ספורט אלא מכונת הימורים משומנת הנדחפת בכול הכוח ע"י הטוטו, ויינר ועוד כול מיני הימורי כדורגל שונים ומשונים.ההימורים דוחפים לתוך המשחק אנשים שבניהם ובין כדורגל אין ולא כלום וזו חלק מהסיבות לאלימות במגרשים וגם זו סיבה לתוצאה שקבלנו לאחרונה. מי שעיניו בראשו בורח כול עוד נפשו בו מהמשחק הזה, ולאט לאט נשאבים לתוכו אנשים לא ראויים בלשון המעטה, זהו הכדורגל בישראל גוסס, האלימות הפכה חלק בלתי נפרד מהמשחק, כול מי שעוסק בכדורגל מוצא עצמו שותף למחול השדים הזה, כן הכול מתחיל בטוקבק, כן שם נזרעים זרעי הפורענות, שם מתנהל השיח האלים ומשם הכול אבל הכול יוצא החוצה לשדה המשחק, שחקנים, אוהדים ועסקנים.

האם ניתן להבריא את הכדורגל? האמת ולדעתי לא, לא ניתן לשנות את השיח הציבורי בישראל סביב הכדורגל,די להביט בכמות אמצעי התקשורת סביב הכדורגל אשר דוחפים אותו לקצה, האלימות מתחילה באמצעי התקשורת אשר באמת חצו כבר כול גבול הגיוני בתחרות ביניהם וזאת עד כדי איבוד עצמם לדעת, תזכרו, בשנת 1995 השיח הציבורי עלה פה מדרגה {הסכמי אוסלו} , האלימות הפכה קשה ובוטה ואז נרצח פה ראש ממשלה, רצח ראש ממשלה היה אך ורק בגלל האווירה אשר שררה פה בארץ כנגד ראש הממשלה מנוח יצחק רבין.חשבתי שלמדנו משהו מאירוע טראגי זה אך לצערי כנראה שלא.

לסיכום, מדובר בשנה קשה לכדורגל, מדובר בשנה קשה לספורט בכלל, במקום ליהנות מספורט ומתחרות הוגנות, האלימות פוגעת בכול, בילדים, בנוער ובאלו שאוהבים את הכדורגל, חבל באמת חבל שהגענו עד פה,אז בבקשה לסגור את הענף , לנער אותו ולהתחיל הכול מחדש, אשרי המאמין, אני לא מאמין, יכתבו על זה מיליוני מלים בעיתונות הכתובה, ידברו על זה בלי סוף ברדיו ובטלוויזיה, אבל לא יקרה משהו באמת "הכול דיבורים" וחבל, מדובר בשעת כושר אמיתי לשינוי דרמטי, זה הזמן לשינוי.