אילן בכר , כדורגלן העבר של נבחרת ישראל , בית"ר ירושלים , הפועל ת"א וראסינג סאנטנדר , במאמר מיוחד על השפעות האימון המנטאלי על כדורגלנים , על התפיסות השגויות של כדורגלנים שמסיימים גיל נוער. מאמר חובה לכל כדורגלן ולכל הורה שמעורה בקריירה של בנו.

כדורגל זה סוג של אהבה. אהבה שנוצרת הרחק בשנות הילדות שלנו ,אך כמה כדורגלנים מגיעים באמת לטופ ונוגעים בחלום ? כאחד שחווה את עולם הכדורגל בכל רמ'ח איבריו ברצוני להאיר עבורכם מספר נקודות חשובות לכל כדורגלן, כי הריי בסופו של יום ישנם אלפי כדורגלנים במדינתנו הקטנה אבל רק כ 100-150 שחקנים מגיעים כל שנה לטופ של הכדורגל, קרי ליגת העל.

מה ההבדל בין אלה שמגיעים רחוק אפילו לאירופה לבין אלה שנתקעים במקום ומתחילים להאשים את כל העולם למה הם לא מצליחים ? התשובה היא פשוטה, 'יכולת מנטאלית'. לא פעם אנחנו שומעים על כישרונות שנעלמו או לא הצליחו ואז עולה השאלה האם כישרון מספיק ? התשובה ברורה ונחרצת גם פה - לא, באופן חד משמעי !

מעטים השחקנים שיודעים לעבוד ולשפר את היכולות המנטאליות שלהם ולמען האמת מעטים השחקנים שזה אצלם 'BILD IN' ומצליחים להתעלות ולהתגבר לבדם על כל מיני בעיות במהלך הקריירה. שחקן כדורגל צעיר בעיקר צריך להבין שקריירת הכדורגל המקצועני נעה בין 10-12 שנים ואלה שנים שבהם הוא צריך לתת הכל בכל רגע ורגע ולהינות ממשהו שהוא אוהב לעשות וגם להתפרנס יפה.

כל יום הוא יום חדש וכשהיום החדש מגיע המטרות צריכות להיות חדשות וברורות אך האם שחקנים מציבים לעצמם מטרות ? לא פעם אנחנו יכולים להבחין בשחקנים שפשוט מורידים את הרגל מהגז ולא שומרים על המקום שהם הגיעו אליו וכאילו ב'תת מודע' אפילו מוכנים לוותר בקלות על מעמדם.

האם היה פעם שחקן שהצליח כאשר הפעיל אגו? ב 99% מהמקרים זה ממש לא הלך אז למה שחקנים ממשיכים להשתמש לרעה בקטע הזה ולפעול מתוך האגו והרגש?



מכל קבוצת נוער תמיד ממשיכים לבוגרים בין 3-2 שחקנים לפחות, נדיר שמעלים יותר וקורה הרבה שאחד רק עולה או אפילו אף אחד לא עולה כל הצעירים האלה הולכים לשחק בליגות נמוכות רובם נעלמים כי הם לא מצליחים להתמודד עם 'גודל הבושה של ליגה נמוכה' ? רגע רגע שכחתם שהאהבה שלכם זה כדורגל יש הרבה עבודה וזה ברור לכולם .

גם באנגליה ממלכת הכדורגל שחקני נוער של מנצסטר יונייטד משחקים 3-4-5 שנים בליגות הנמוכות כדי לצבור ניסיון וביטחון אז למה לא פה ? מה, זה לא מכובד מספיק ? אם אני לא בליגת העל בשנה הראשונה אז זהו, נגמר הכדורגל ? לצערי, כן זה קורה הרבה ושחקנים מעטים נלחמים על החיים שלהם ומצליחים בסוף עם הרבה אמונה והקרבה אישית ומנטאלית.

כמי שאת שנותיו הראשונות ככדורגלן בוגרים עשה בהפועל ר'ג מליגת המשנה כשחקן התקפה, ובהמשך הקריירה בליגת העל שיחק כמגן במכבי הרצליה , ובקבוצות עימן הגעתי לזכייה בתארים ושיחקתי במסגרות בינלאומית - בית'ר ירושלים והפועל ת'א , מהן הגעתי לנבחרת ישראל ולראסינג סאנטנדר הספרדית , אני יכול לקבוע בביטחון : זה לא סוף העולם להתחיל את הדרך בבוגרים בקבוצה בליגה נמוכה .

יש לכם לבטים לגבי המשך דרככם בכדורגל ? חוששים שאתם עושים צעדים לא נכונים ? רוצים להתוות לעצמכם את הדרך הנכונה ? יש לי מה לציע לכם . אשמח להעניק לכם מניסיוני ומהידע שצברתי יחד עם שותפי , הקואצ'ר רן קוניק .
לפרטים נוספים הקליקו כאן :

http://www.dmentors.co.il/