ראש עיריית עפולה אבי אלקבץ מגלה עקביות בניסיון להגשים את חזונו הספורטיבי היקר, להיכנס סוף סוף למועדון הלאומית בכדורגל הישראלי. אם זה לא יקרה בתקופתו של המאמן ירון הוכנבוים, ייתכן שזה כבר לא יקרה לעולם. רז זהבי משקיף מהצד על הקבוצה הכי לחוצה באזור הצפון. קבוצה שהיריבים הגדולים שלה הם קודם כל המבקרים והמלעיזים מהבית. פצצה גרעינית!

1.
עושה רושם שעבור המאמן ירון הוכנבוים הפכו כל הדרכים לכשרות בניסיון לבנות קבוצה חזקה, איכותית ובעלת כושר הרתעה, שתגשים סוף סוף את חזונו הציבורי היקר של ראש העיר לראות את הקבוצה עולה לליגה הלאומית. עובדתית, התנהלותו של הוכנבוים בשוק השחקנים כבר קוממה עליו קבוצות רבות בליגה ובמיוחד את אסי גלבוע ועירוני טבריה שם הפך הוכנבוים תוך תקופה קצרה לאישיות שכולם אוהבים לשנוא. מסע הדה-לגיטימציה שנעשה לו באותם מקומות אף מזכיר הסתה מתלהמת כזו ואחרת המוכרת לנו מהעבר הקרוב כמו זו מכיכר תחריר במצרים או לחלופין בסמטאות לוב. ההתרסה כלפיו מצד ברוך סהר המאמן של גלבוע או זוהר יצחק האיש החזק בטבריה "לא מזיזים" הרבה להוכנבוים ובצדק. הוא לא סופר אותם, לא עובד אצלם ולמעשה מחויב ספורטיבית רק למילה שנתן לראש העיר בעפולה: "אנחנו עולים העונה ללאומית". אם תרצו, בהתעסקות הסביבתית בהוכנבוים יש משום פחד מבעבע בקרב קבוצות אחרות בליגה מכך שהוכנבוים מסוגל העונה היכן שרבים כמו שביט, שוואגר, סילבס ואחרים כשלו לפניו.
2.
הצרה של הוכנבוים היא לא מה חושבים עליו בקבוצות אחרות או מאמנים אחרים אלא מה חושבים עליו מבית. גילוי הדעת חסר התקדים נגד המאמן, מפיו של עו"ד אלי מלול היועץ המשפטי של האגודה בה עובד הוכנבוים, הוא מסוג הדברים שקשה להתאושש מהם ושעלולים להחריב עונה עוד לפני שהחלה. כזכור, מלול הוא זה שהביא את הוכנבוים אשתקד לעפולה במקומו של סילבס. אין לכך תקדים שבעל תפקיד רשמי יוצא בצורה כל כך בוטה ופומבית נגד מאמן ובכל זאת נשאר במערכת. בעבר כבר טענתי שכל ההתנהלות בעפולה ורמת העסקנים שם הפכה לצערי את ראש העיר אבי אלקבץ לבדיחה עצובה. אם עו"ד מלול ימשיך לכהן בתפקיד רשמי במנגנון של עפולה לאחר דבריו על הוכנבוים, יהיה זה פרק נוסף בספר הבדיחות על חשבונו של אלקבץ מחד והכרה בתוכן ביקורתו של מלול כלפי המאמן כנכונים ומדויקים מאידך. אם אלקבץ חושב שדבריו של מלול נכונים, אז חבל על כל יום נוסף של הוכנבוים בתפקיד. ובאמת שלא יהיה בכך משום הדרמה, במיוחד במקום שהרגיל אותנו אשתקד שלמאמן בפגרה אין שום ערובה להיות על הספסל גם בשריקת הפתיחה של העונה (ראה מקרה אילון שוואגר).

                  עלול לצאת מהכדורגל בשן ועין. אבי אלקבץ (צילום: יח"צ)

3.
רבים נזעקו השבוע לנוכח הבמה שנתן כתב "דאבל פס" אורי דוד לעו"ד מלול. אז ככה, מדובר בבמה לגיטימית שניתנה לבעל תפקיד רשמי במועדון. לא לאוהד, עסקן לשעבר או שחקן מתוסכל. עו"ד אלי מלול משמש כיום כיועץ המשפטי של האגודה וזה כלל לא חשוב אם בהתנדבות או במשכורת עתק (על פי עו"ד מלול בהתנדבות ואני מאמין לו). אורי דוד הוא עיתונאי בחסד עליון, איש מקצוע הגון וישר שלא מחשבן לאף אחד. אני גאה בו ובדרכו המקצועית. הצחיקו אותי הניסיונות של הוכנבוים למנוע את פרסום הכתבה ולהשפיע על צנזור חלקים ממנה. שכל אחד יעשה את העבודה שלו. התקשורת תפרסם ותדווח והוכנבוים יאמן. התגובה המתחסדת של הוכנבוים מאוששת את טענתו של מלול שהוכנבוים "סתם חנפן". אם הייתי בנעליו של הוכנבוים הייתי מגיב כך: "אלי מלול הוא מיושבי הראש הגרועים ביותר בתולדות הכדורגל בעפולה. אחד כזה שאף עזב את תפקידו במהלך העונה ושלא מפסיק להודות בטעויותיו". עוד היה צריך להוסיף הוכנבוים: "מלול הביא אותי אשתקד במחצית העונה ואז דיבר בשבחי בכל פורום. מובן שבתקופה קצרה היה לי קשה להתגבר ולשקם את הנזקים שנעשו בתקופתו של מלול, ולכן רק העונה נראה עפולה אחרת". אבל כאמור הוכנבוים "חנפן". לפחות הוא מאמן לא רע בכלל ברמות של ליגה א' צפון.

                                                    תראו מי מדבר. עו"ד אלי מלול (צילום: יח"צ)

4.
למי שהספיק לשכוח, עד לפני שנתיים הוכנבוים היה שם חם ולגיטימי בשתי הליגות הבכירות. זכורה במיוחד לטוב עונה חלומית שלו בשנה הראשונה של הפועל עכו בליגת העל. מבחינת רזומה הוא אולי המאמן הבכיר ביותר שעבד בליגה א' צפון. השאר לא זכו מעולם לטעום כמאמנים ראשיים טעמה של קבוצה בליגת העל וגם בליגה השנייה חלקם עשו סיבוב קצר ולא מיוחד. אם בתקופתו של הוכנבוים עפולה לא תעלה ללאומית, ספק אם היא תעשה זאת אי פעם. יחד עם זאת, עפולה היא קרש הצלה לקריירה הדועכת של הוכנבוים. כישלון שלו העונה והוא יחזור למקפיא. עכשיו יש לו מוטיבציה כפולה ומכופלת להוכיח גם למלול שהוא לא הטעות הכי גדולה שלו. אח, פשוט לא להאמין – האגודה העשירה הכי מצחיקה ומגוחכת בארץ: הפועל עפולה. מלול – הטעות של אבי אלקבץ, הוכנבוים – הטעות של מלול. אגודה שאין לה יו"ר אלא רק חברי הנהלה, שמשלמת באופן מוגזם לשחקני רכש ולמאמנים שיושבים בבית (80 אלף שקל לשוואגר בלי שזה אימן דקה אשתקד). ואולי אולי דווקא השנה תהיה בכל זאת הצדקה למראה הסוריאליסטי של הוכנבוים עם חליפות מחויטות בערבות ערבה וכפר קנא. או שכגודל הציפיות אפילו מאמן הנוער של האגודה אשתקד, שרון זהביאן שנכשל במערכת, יפגוש את הוכנבוים עם קבוצתו החדשה גבעת אולגה ויוכיח שוב לראש העיר אלקבץ שלא רק כסף הוא שם המשחק כשיש ריקבון...