כל אחד יודע שעדת נשרים מרחפת שמשמע מתחת מונח פגר של חיה. לאחרונה מצאתי מקבילות לתופעה בכדורגל שלנו. בכל פעם שכיסאו של מאמן מתנדנד רואים עדה של מאמנים ביציע. גיא גולדפרב חקר את התופעה.

נשר ע"פ הגדרתו באתר ויקיפדיה הוא בעל כנף החי הניזון מנבלות. בכדורגל שלנו, להבדיל אלף אלפי הבדלות, יש הרבה כמותו.
כל מה שצריך לעשות כדי לראות אותם מגיעים למשחקים של קבוצות במשבר. חלקם יושב ביציע. חלקם מעדיף לעשות לעצמו נפשות דרך צד ג' או לפעמים במישרין, בשיחה טלפונית עם חבר הנהלה. לצורך הכתבה אקרא לתופעה "הנשרים".
בואו לא נתחסד. נכון שזה לא יפה לעין ואולי לא מוסרי באיזשהו מקום, אך מדובר בתופעה נפוצה בכל מקום. מי לא חשק בתפקיד של עמיתו לעבודה ופעל בכל דרך כדי להשיגו ? זהו יצר ההישרדות של האדם.
לא פשוט להיות מאמן בקבוצות "נחשקות" בליגות הנמוכות בימינו. דומה כי התחרות העזה על כל תפקיד העבירה אנשים על דעתם. הם גולשים באתרי האינטרנט השונים ומחפשים שביבי מידע בנוגע למאמנים שתפקידם בסכנה ולא בוחלים בשום אמצעי.
הרי דוגמא קטנה: בסוף השבוע שחלף פורסם כי מעמדו של ברוך סער באסי גלבוע, התערער.
אני יודע על שני טלפונים שקיבל היו"ר, רמי אלהרר מכאלה שחשקו בתפקיד. מיותר לציין כי אלה נדחו בנימוס. מאוחר יותר באותו הערב יצא אלחרר בהודעת תמיכה רשמית בסער.

זוהי דוגמא אחת מיני רבות. אבל תרשו לי לקחת אתכם למקום יותר רחוק. לאחרונה נחשפתי ל"נשרים" מסוג אחר. כאלה שמציעים את עצמם תמורת נזיד עדשים. איך אמר לי מישהו שמפאת כבודו לא אזכיר את שמו: "תן לי רק לאמן. הכסף לא חשוב".
תתפלאו, כמה רבים יש כמותו שלא אומרים זאת במפורש, אך חושבים באותו האופן.
אולי זו האהבה לתחום או המצב הכלכלי. לא מתפקידי לשפוט אותם אלא רק לציין עובדות.

"זוהי זילות בתפקיד", אמר לי מאמן פעיל השבוע, שנחשף לתופעה, "מה מונע מיו"ר שרוצה לחסוך כמה גרושים לקחת את ההצעה ולפטר מאמן מצליח ?". לעניות דעתי זה עדיין לא קרה בבצה הקטנה שלנו אך לא מן הנמנע שזה יקרה.

מהלכי הישרדות לגיטימיים או חתירה תחת ? מי אני שאקבע. השטח הוא זה שיחליט את מי לדון לכף חובה ואת מי לצ'פר בתפקיד.

ומילה קטנה להתאחדות ולמקבלי ההחלטות שם: רף הקבלה לקורס מאמנים הינו מאד נמוך. למעשה כמעט כל אחד שיש לו 5,000 ש"ח עודפים יכול להירשם. אז מה הפלא שיש הרבה מאמנים על מעט קבוצות ?.