ארז נעמן היה ביפו במשחק האחרון מול בית"ר כפ"ס. הקבוצה מצויינת, המאמן מוערך, אפילו הגיע קהל. הבעיה היא עם הדרגים הגבוהים. ועל מי נראה לכם שאתם מאיימים?

 ביום שישי הגעתי למגרש בחולון כדי לחזות לראשונה העונה בקביליו יפו, קבוצה שהייתי מסקר רבות בעונה בחולפת והעונה לא יצא לי כל כך, מול בית"ר כפ"ס, אותה ראיתי כבר מספר פעמים העונה. ידעתי שאני מגיע למפגש שבטוח יתפתח למשחק נהדר, קצבי, עם נחישות והקרבה. אני מכיר אישית את שני המאמנים, את השחקנים ואת הנפשות הפועלות והיה לי ברור שהולך להיות קונצרט של כדורגל, וכך היה.

אבל לא לשם כך החלטתי לכתוב את הכתבה הזו. מי שמכיר אותי יודע שאני עושה את עבודתי לא מתוך שום אינטרס לפגוע בקבוצה זו או אחרת (כן כן מכבי שעריים, אין לי נגדכם שום דבר) והמילים שעולות על הכתב הם אמת לאמיתה, בלי סילופים ובלי אינטרסים.

עד כאן לפתיח ועכשיו לסיפור: בעודי עומד עם אילן אלפסי ועודד דמארי מהנהלת בית"ר כפ"ס כחצי שעה לפני המשחק, עברה בי תחושה לא טובה בבטן, בלתי מוסברת. לפני שבוע הוצאתי את המקרה המביש שקרה במשחק מול קריית מלאכי, שיוחס לכאורה ליו"ר הקבוצה והחלוץ אלעד כהן, וחשבתי לעצמי, אולי הוא כועס. גילוי נאות: אני ומקסים ביחסים טובים, כשהוא רואה אותי הוא ניגש להגיד שלום, מדבר לעניין, הכל בסדר. שאלתי את חבר ההנהלה של כפ"ס, עודד דמארי, איפה מקסים? והתשובה שלו הייתה, שימו לב: "צריך להחזיק אותו בחבל כדי שלא יתפוס אותך, עדיף שהוא לא יראה אותך פה"

את האמת? מפאת כבודי לאדם שהיה מולי ולאלפסי ההמום, עצרתי את עצמי מלהתפקע מצחוק, אבל עדיין התחושה הרעה לא עזבה אותי.

כשאתה מחליט לעסוק בעיתונאות, בפרט בספורט, אתה לוקח את הסיכון הזה איתך, שיגיעו גם דברים כאלה. אז רק לשם ההבהרה: אדון סוסן, למקרה שנפשך אכן חפצה ב"לתפוס אותי" כמו שאמר דמארי, וגם לחברי הנהלת כפ"ס: אני לא סופר אתכם, ואם יקרה עוד פעם משהו כמו בקריית מלאכי אני שוב אעלה את זה על הכתב, ואתם יכולים לאיים עד מחר, את הגועל נפש שלכם כולם יראו. אתם בושה. שבוע טוב.