בכל קיץ היו לי מחשבות לפרוש מהתחום, לתלות את המקלדת והמצלמה ולנוח. היום אני מבין שזה לא נועד לקרות בזמן הקרוב. גיא גולדפרב מסכם עשור של פעילות ואומר: תודה!

לפני חודשיים, ביום הולדתי, העלה ידידי ארז נעמן כתבת סיכום לרגל חגיגות העשור לפעילותי בתחום הליגות הנמוכות. רבים התקשרו לברך. לצערי בתוך כל העשייה והריצה אחרי החדשות והתוצאות לא הייתה לי ההזדמנות להודות באופן רשמי לכל אלה שהולכים איתי לכל אורך התקופה.
31.12.2002 הוא תאריך שכנראה אזכור כל ימי חיי. בדיעבד, בתאריך זה הגשמתי חלום ילדות. לא אלאה אתכם בחוויות של אותו יום אחרת תגידו שאני עף על עצמי.

מאז לא היה לי זמן לעצור לשנייה ולחשוב מה קרה באותם שנים ומה בעצם השתנה.
זהו, שהרבה השתנה. וכן, אני זוקף בלי בושה חלק מזה לזכותי וכמובן, לאלה שהגיעו בעקבותיי.

ב-2002 תוצאות של ליגות ב' שלא לדבר על ליגה ג' היינו זוכים לראות במרוכז רק בעיתון. תוצאות סופיות של ליגה א' היו מתפרסמות באתרים הגדולים. לייב ? מי בכלל חלם.
ב-2003 כבר יכולתם בלחיצת כפתור לדעת את כולן, כמעט בזמן אמת. ליגה ג' חיכתה עוד שנה עד שנכנסה לעניינים.
גם הטבלאות הגיעו תוך כדי ואחריהם הסיקורים.
שחקנים, מאמנים ויושבי ראש היו יושבים בסוף השבוע ומקבלים בזמן אמת את התוצאות של היריבות שלהם ובמהלך השבוע את הסיכום של המחזור. תוצר של עבודה קשה וסיזיפית.

אתר ההתאחדות הצטרף אלינו ב-2006 ונתן נדבך נוסף לתחום. בלי לעבוד קשה כולם כבר ידעו היכן ומתי הקבוצות האחרות מהליגה שלהם או קבוצות אהודות, משחקות.
שנתיים לאחר מכן החליטה ההתאחדות שאנחנו שווים יותר מלהיות חלק מהעבודה של רכז הליגות וייסדה אגף נפרד לליגות נמוכות.
פתאום מצאו כולם אוזן קשבת לבעיות שלהם. אחרי כן באו הוועדות השונות וכל התחום החל לקבל את הכבוד הראוי.
אפילו התקשורת החלה להתעניין. בזכות ידידי, לירן דורף הוקם דאבל פס וקבוצות החלו לקבל מיקוד ותיעוד מצולם. ערוץ הספורט שידר משחקים מליגה א' ואפילו מליגה ב', העיתונים החלו לתת חשיפה יותר נרחבת ומה שהיה פעם ריבוע קטן של תוצאות וטבלאות הפך לעמוד צבע כפול.
אנשים אלמונים הפכו לסלבים (טוב, אולי הדימוי קצת מוגזם אבל מותר לי לעוף על עצמי ועליכם...) והצבע שיש בליגות האלה יצא לאוויר העולם.

היום, אחרי 10 שנים אני יכול להסתכל בגאווה גדולה לאחור ולהגיד: עשינו משהו בתחום ולכן מצאתי כמה דקות של זמן כדי להגיד לכולכם, תודה !!

תודה על זה שאתם מחלקים איתי מידע. אני פריק של מידע.

תודה על זה שאתם סומכים עלי. זה לא היה פשוט לעיתונאי לבנות מערכות אמון עם מושא כתבותיו. לפעמים זה עולה לי ביוקר, בעיקר כשאני מפסיד סקופ בגלל שהבטחתי "לא לפרסם"...

תודה על שיתוף הפעולה. נכון שהאינטרס משותף, אבל עדיין. לך דבר עם יו"ר, מאמן או שחקן אחרי הפסד 4:0...

ותודה על שהגשמתם לי חלום.
לא כל אחד זוכה לעבוד באמת במה שהוא אוהב. למרות שזו לא העבודה העיקרית שלי, זה הדלק שמניע אותי קדימה.

דרך התחום הכרתי עשרות ואולי גם מאות אנשים מרתקים, דילגתי בין תרבויות והכי חשוב רכשתי חברים. כאלה שאני יכול להגיד עליהם שבשעת צרה יעמדו לצידי.

עד לפני שנתיים, בכל קיץ הייתי חולם על פרישה. בקיץ האחרון הבנתי סופית שזה לא יילך. זה חיידק טורף שלא מרפה. אני כאן כדי להישאר.

שמחתי אתכם בניצחונות, התעצבתי בהפסדים והשתדלתי לפרגן לכולכם. שיהיו לכולנו עוד עשר שנים יפות כאלה.

שלכם בצנעה.