31.1.2014 הינו תאריך שכנראה כל אוהד קטמון זוכר היטב. מדוע? מכיוון שאז הושג הנצחון הביתי האחרון של הקבוצה, גם הוא אגב מול מכבי אום אל פאחם המפורקת. כמעט ארבעה חודשים עברו מאז והירושלמים פשוט לא הצליחו להשיג שלוש נקודות בטדי מול אף קבוצה, אותו טדי שהיה בליגה א' מבצר של ממש עבורה.
 

במשחק ההוא מול אום אל פאחם שיחק בקבוצה בפעם האחרונה אורי כהן, מגנה השמאלי שעבר להפועל תל אביב והותיר חלל ענק בחלק האחורי כשמחליפו אביתר ברוכיאן, פשוט לא מצליח למלא כראוי את מקומו.


באותה תקופה גם קרו מספר אירועים שכנראה לא השפיעו לטובה על הקבוצה. עוז צבאג שכזכור נמלט מהארץ חזר והצטרף לאימונים, דבר שלא מעט שחקנים ראו באופן שלילי (וזאת בלשון המעטה). בנוסף נפצעו שני ברגים חשובים מאוד בדמותם של עבד מורג'אן ואלירן אוחנה כשאוהד אדלשטיין עזב לקרית גת.
 

קטמון שנחה בזמנו על זרי הדפנה והייתה רחוקה למדי מהתחתית הלוהטת, נכשלה בהבאת מחליפים לשחקנים הללו כשמאור עידה ויהודה חוטה הגיעו מאום אל פאחם המפורקת, דן רומן מהפועל רמת גן, זר שלא ברמה המתאימה בשם פליפה פריירה וכאמור ברוכיאן מקצה הספסל של בית"ר ירושלים.
 

כל אלו לא הצליחו להרים את יכולת הקבוצה כשעידה תרם גול בודד, ברוכיאן התנדנד בין ספסל להרכב, רומן התעסק יותר בארגון השחקנים ממה שקורה על כר הדשא, פליפה לא התאקלם, יצא מהרוטציה וחוטה?, שני אדומים קריטים, אי תיאום שלא צלח עם הבלם שלידו (עזו או בראשי) וכנראה ירידת ליגה שנייה ברציפות לאחר נס ציונה אשתקד וזאת מבלי להזכיר את א.א.פאחם העונה.


קטמון החלה להתדרדר בטבלה ובחודשי פברואר ומרץ ניצחה רק פעם אחת (יבנה בחוץ) כשהשיא הגיע במשחק הליגה האחרון לפני הפלייאוף מול אחי נצרת. קטמון ידעה שאם תלקט כאן שלוש נקודות היא תהיה בשמונה הראשונות ותינצל סופית מקרבות התחתית אך הקבוצה כשלה והובסה בטדי בדיוק כמו אתמול מול טבריה, 3:0.
 

חודש מרץ האיום הסתיים ואיתו התפוצצו שתי פרשיות שאפפו כל העונה מאחורי הקלעים את הקבוצה כשאלירן ג'ורג' הסתכסך בפעם המי יודע כמה עם שחקן אחר, הפעם שמו בישראל עוז צבאג כשהשניים מתקוטטים פיזית בחדר ההלבשה.
 

ג'ורג' נזרק מהמועדון כעבור יומיים כש-24 שעות אחר כך, מודלפת לתקשורת פרשת ההימורים בקבוצה כששני שחקנים (שאגב לא שיחקו אתמול) מוזמנים לחקירה במשטרת ישראל בטענה שהם אלו שניהלו את בנק הבטים.
 

בשלב הזה המצב החברתי במועדון בכי רע כשגם מקצועית הקבוצה נפגעת קשות ומנסה לאלתר בעמדת המגן הימני את שי מזור וג'וני צ'ברטוק שלא מצליחים לתת את התפוקה (ע"ע הגול של עקיבא אתמול) אך ממשיכים לשחק מחוסר ברירה.
 

קטמון קורסת גם בפלייאוף כשטסלפפה עוזב בשלב קריטי ומתוזמן רע מאוד אך הנהלת המועדון מחליטה (ייתכן כי בצדק) שלא להביא מאמן מבחוץ שבועיים לתום העונה ונותנת את המושכות לעמית ברבש עוזרו של טסלפפה אשר מכיר היטב את המערכת.


הקבוצה למרות הטלטלות הבלתי פוסקות מצליחה לנצח במשחק העונה שלה את הכח ומגיעה למפגש מול אום אל פאחם כשהיא יודעת שאם תנצח בהפרש שערים מספק והכח תנוצח באשקלון, היא תוכל גם להינצל מהמבחנים.
 

כאן נכנסת לתמונה הפועל ירושלים ששיחות האיחוד עמה הופסקו אך ללא ספק גם הן תרמו לאורך כל התקופה ליכולת הירודה של הקטמונים. שתי הקבוצות הללו היו צריכות לשחק בבית את מחזור הסיום אך מכיוון שההתאחדות לכדורגל התעקשה על שעה אחידה ולא על זכות הקבוצה לארח בטדי, הלכו השתיים להגרלת כדור בה הפסידה קטמון.
 

משום מה ובצעד תמוה מאוד, החליטה קטמון לארח את אום אל פאחם דווקא במגרש צר המידות בוינטר ולא באצטדיון גדול כגון רמת גן או המושבה, בהם מן הסתם היה לה קל יותר להביס את היריבה, מה שבדיעבד יכל להשאיר אותה בליגה ללא מבחנים לאור התבוסה שהכח ר"ג חטפה מול אשקלון.


ואז הגיע המשחק אתמול. קטמון הייתה פייבוריטית ברורה אך דומה כי פשוט לא הכירה את היריבה. באופן מוזר בחר ברבש לשחק את כל 90 הדקות דווקא דרך מרכז המגרש שהיה צפוף ביותר כשגם שמש ושטיין משום מה לא פותחים את האגפים וכך כל פס עומק או דאבל פס, נקטע מיידית ע"י חומת הבטון הטבריינית.
 

קטמון לא הצליחה לייצר מצבים של ממש מול השער, עברה למערך של שלושה בלמים אך גם הוא לא עזר ובמתפרצת אחת מהירה של האורחת, הורחק חוטה באדום.


כאן, בפיגור של 2:0 ממנו עוד אפשר לצאת בגומלין, בחר ברבש להסיט את עזו לאחור אך המשיך לתקוף בחמת זעם למרות החסרון המספרי ושילם ביוקר כשלזמי עשה 3:0 קטלני ממנו קטמון כבר תתקשה מאוד לחזור ביום שלישי, בטח ובטח כשהיא כנראה תחסר את שני בלמיה כשחוטה מורחק ואילו בראשי נפצע שוב וכנראה ייעדר.
 

אחרי כל זה, היחידים שבאמת נפגעים אלו האוהדים, אותם אדומים שליוו את הקבוצה כל הדרך מליגה ג', הגיעו למטרה, שאפו כבר אוויר פסגות בליגה הלאומית וכעת יצטרכו כנראה (אם לא יקרה נס) להרים את המערכת מחדש בליגה א'.


יום שלישי כבר בפתח ואלא אם יקרה נס משמיים(never say never), קבוצת האוהדים הראשונה אי פעם בלאומית, תחזור למקום אחר לגמרי בליגה א', אולי אפילו בצפון הרחוק. יום שלישי, פעמיים כי טוב?.