לא מעט שחקנים ירגישו אולי מאוכזבים שאינם נמצאים בנבחרות שלנו אך הבחירה כאן הייתה לא פשוטה אז אנא קבלו הכל באהבה.
 

להלן סיכום העונה של "דאבל פס" אשר היה היחיד שסיקר בעקביות ומדי שבוע מהמגרשים עצמם את כל הדרמה, השערים, האכזבות והשמחות.

 

שוער - עומרי בן דוד (שיכון המזרח) - ספג הכי מעט העונה (24 שערים) מבין כל הקבוצות ועשה סיבוב שני טוב יותר מהראשון בצורה משמעותית. בורג מרכזי בעלייה לליגה א' וראוי להמשיך במדי הקבוצה גם בשנה הבאה.


מגן ימני - אלירז יהודה (שיכון המזרח) - כמו חברו בן דוד, גם הוא שותף מלא להגנת הברזל של שיכון המזרח. שחקן שקט עם קור רוח שממעט לטעות. יציב ושלומי שלמה ידע בדיוק מה הוא יקבל ממנו כל משחק.
 

בלם - אהרון נתנאל (נתיבות) - אולי הבאנקר הכי גדול של סתיו אלימלך בהרכב. נתנאל בן ה-19 היה ברומטר חשוב במרכז ההגנה וללא ספק ראוי להיכנס לנבחרת העונה למרות האכזבה הכללית מנתיבות שאמנם סיימה במקום השני בטבלה אך כשלה נחרצות בפלייאוף.
 

בלם - דור בן לולו (שיכון המזרח) - כמו בסיבוב הראשון, בן לולו המשיך ביכולת המצויינת לאורך כל העונה, למרות מידותיו הצנומות יחסית לבלם, הוא ניטרל בשקט את חלוצי היריבות ודי ברור כי בלעדיו, לשיכון היו חיים הרבה יותר קשים במאבקי העלייה.
 

מגן שמאלי - אביב שלי (הפועל רהט) - העמדה הכי בעייתית במחוז הזה העונה. תומר עיני מהשיכון היה נבחר בקלות אילולא היה מגיע לקבוצה רק בתחילת הסיבוב השני. תומר תבור מגבעת זאב שעשה סיבוב ראשון טוב, נעלם בשני ולכן הבחירה הולכת לשלי שהיה יציב מאוד לאורך כל העונה והרוויח בכבוד מקום בנבחרת.
 

קשר - מיקי רנדי (גבעת זאב) - אמנם גבעת זאב סיימה בכבוד במקום השלישי אך מה שייחד אותה לעומת השאר היא הקבוצתיות שהייתה דומיננטית יותר מכל שחקן בודד. למרות זאת אחד הבאנקרים הגדולים בהרכב של שלומי עמר היה רנדי שהיה המקשר בין ההגנה להתקפה במרכז המגרש, שחקן פיזי, נוקשה ואחד ששם הכל על המגרש ב-90 הדקות.
 

קשר - נאדר אלעתאיקה (הפועל רהט) - ללא ספק הבורג הכי מרכזי בקבוצה. מנווט את רהט במרכז השדה, מצטרף כטריילר וכבש כ-11 שערי ליגה, רובם ככולם חשובים ובמאני טיים. מה רהט הייתה עושה בלעדיו אין לדעת.


קשר - עאטף אבו בילאל (הפועל רהט) - שחקן פשוט תענוג. הראש לא נטו בכדורגל כי אם היה כזה, הוא היה בליגה הלאומית לפחות אם לא למעלה מכך. דריבלסט פנטסטי, חותך אלכסונית לעומק, מבשל, כובש ומעל הליגה בקלות.
 

קשר - דודי בכר (נחלת יהודה) - אחת הבחירות הקלות בנבחרת. אמנם נחלת עשתה עונה רעה מאוד לעומת הציפיות אך בכר היה בשנה מצויינת עם כ-23 שערים ולא מעט בישולים. בלעדיו ציון עזרא עוד יכל להיגרר לקרבות תחתית במקרה הרע או למרכז הטבלה במקרה הטוב, שחקן חכם עם מיקום מצויין ברחבה כטריילר, בחירה ראוייה.
 

חלוץ - דודו פלס (דימונה) - הנתון של כ-24 שערים אומר הכל. שחקן ששווה בשקט כמעט כל קבוצה בליגה א'. יכול לשחק כל תפקיד בחלק הקידמי וסחב את דימונה בהמון משחקים לבדו. אמנם דימונה לא הגיעה לפלייאוף אך לא הייתה רחוקה ממנו וזאת בעיקר בזכות פלס שהיה פנטסטי בכל שלבי העונה.
 

חלוץ - ערן זגר (מ.ס באר שבע) - זהו רבותיי, שחקן העונה של "דאבל פס"! עם שתי רביעיות, שלוש שלישיות וכ-28 שערים העונה, זגר עוקף את כולם ובגדול לשחקן המצטיין וזאת שהוא עוד משחק בקבוצה מאוד בינונית כמו באר שבע. אז נכון, זגר כבר עמוק בדת ופחות מרוכז בכדורגל נטו אך הוא עדיין שווה קבוצה גדולה בליגה א' ויפה שעה אחת קודם.


נבחרת המחליפים:

שוער- אלי בראשי (גבעת זאב)

מגן ימני- יקיר ברוכיאן (גבעת זאב)

בלם- ג'ומעה אלהוזייל (הפועל רהט)

בלם- משה משען (שיכון המזרח)

מגן שמאלי- תומר עיני (שיכון המזרח)

קשר- גילי סטאר (שיכון המזרח)

קשר- ציון זקן (עירוני מודיעין)

קשר:- משה אסולין (מ.ס דימונה)

חלוץ- אייל דיין (נתיבות)

חלוץ- דודו ביטון (שיכון המזרח)

חלוץ- כפיר מלול (מודיעין)


מאמן העונה - שלומי שלמה וואחיד אלסנע:
את האמת? זו הבחירה הכי קשה שהייתה לנו בנבחרת. מדובר בשני מאמנים שעשו עונה ענקית בכל מובן אפשרי ואפילו הפוטו פיניש לא הצליח להכריע ביניהם לכן התואר ניתן לשניהם במשותף על מנת לעשות צדק.
 

שלמה לקח את שיכון המזרח בתחילת העונה במטרה אחת ברורה, להיכנס לפלייאוף העליון אך ככל שהליגה התקדמה, היה ברור כי לשיכון יש סיכוי ממש לעלות לליגה א' לאור היכולת הירודה של נתיבות ובעיקר מצידה של מודיעין.

שלמה הצליח לגבש הרכב חזק ולמרות סגל קצר, שמר את המערכת חזקה וזה השתלם לו עם עלייה פנטסטית ולא ממש צפוייה לליגה א', שאפו!.


אלסנע לקח את הפועל רהט בתחילת העונה במטרה ברורה, בריחה מהתחתית אליה הייתה מורגלת הקבוצה בשנים האחרונות אך בפועל, רהט הוליכה את הטבלה לאורך המון שלבים בעונה הזו אך קרסה לקראת סיומה רק כדי להתעלות בפלייאוף ולהדיח את נתיבות ומודיעין בדרך לגמר הפלייאוף מול הוד השרון לה היא כבר לא יכלה.

עם תקציב נמוך, סגל שחקנים ששווה בפועל אולי מקום 8-9, הצליח אלצאנע לעשות עונה גדולה והוא ראוי בהחלט לתואר הזה, בראבו!.


תגלית העונה - שמעון מסז (אבירי בת ים) ודולב סוויסה (הפועל רהט):

אבירי בת ים אמנם קרסה בחזרה לליגה ג' אך אם אפשר לציין מישהו לחיוב שם זהו מסז בן ה-20 שבעונתו הראשונה כשחקן בוגרים, הבקיע כ-14 שערים, מאזן נדיר במיוחד שמדובר בקבוצה החלשה בליגה שממעטת להגיע למצבי הבקעה.


גם לסוויסה בן ה-21 הייתה עונה טובה מאוד ברהט. עם כ-12 שערים הוכיח החלוץ הצעיר שהגיע מהנוער של קרית גת, כי מקומו בליגה ב' ראוי ואם ימשיך כך גם בשנה הבאה, עתידו עוד לפניו.
 

אין בחירה קלה מזו. עם תקציב של מעל מליון ש"ח, סגל חלומי יחסית לליגה ב' ותנאים מסביב של ליגה לאומית, הצליחה מודיעין ומאמנה דורון ממן לרשום כשלון חרוץ שבמקומות אחרים היה גם מביא איתו סוג של ועדת חקירה.

מודיעין סיימה את הטבלה במקום הרביעי בלבד וכשלה בפלייאוף מול רהט הצנועה, בהחלט תעודת עניות והפקת לקחים דרושה במהירות המירבית.


ליגת האוברים:

מתוך כ-240 משחקים בעונה הסדירה, רק תשעה הסתיימו בתוצאה 0:0 ועל זה נאמר, כן ירבו. 

בליגה שההגנות לא ממש נספרו, כל אוהד שהגיע למגרשים ראה מצבים, שערים לא מעטים ודרמות שבוע אחר שבוע, אז אולי הרמה הכללית לא בשיאה אך בונקרים, אוטובוסים חונים ברחבות ודברים שכאלו, לא קיימים בליגה זו.

אז זהו, זאת הייתה עונת 2013-2014 במחוז דרום ב' שהיה אחד הצמודים בשנים האחרונות ולנו נותר רק לקוות לדרמה כזו גם בעונה הבאה.