העולם שייך לצעירים

ממש מתחת לאף, אי שם פה בבירת העמק, צומח לו דור עתיד של כדורגלנים מוכשרים ביותר. הם צעירים, כישרוניים, שואפים להגיע רחוק ועובדים קשה על המגרש. אם ימשיכו להתמיד, אל תתפלאו אם תראו אותם בקרוב מאוד מובילים קבוצה בליגה בכירה יותר, ולא מן הנמנע שזאת לא תהיה דווקא הפועל עפולה.

קבעתי להיפגש עם העפולאים ביום ראשון, יום בו אין אימון, על מנת להכין כתבה נחמדה. הפלאפון עבד שעות נוספות ובעזרת מכר ותיק קבעתי להיפגש עם שישה מהם: מתן נחמני, יותם מלול, יובל שאוט, הראל אטיאס, נתנאל גולדמן וניצן קרוננברג. מי שעוד נמצא ברשימת העפולאים הצעירים המוכשרים הם חיים קימה ורותם בן אבי, שעדיין לא קיבלו הזדמנות בקבוצה הבוגרת כדי להוכיח את עצמם.
המבול השוטף לא הצליח לעצור בעדי בדרך למשימה ועשיתי את דרכי לעפולה. קבענו להיפגש בביתו של אחד השחקנים, שהפגין אירוח למופת ופינק בעוגיות וקרואסונים. את הכוסות הם מילאו במין משקה ירוק ומוזר שנקרא ענבים ירוקים וקיווי, משקה שמזכיר לי בעיקר את הדלק שאני מכניס לאוטו, וכנראה זה משהו ששותים רק בעפולה. או שאולי זאת מין תרופה שרקח עבורם שווגר(שכבר עזב).. יותם, הראל ומתן הפגינו מקצוענות והגיעו בזמן, ועדכנו אותי שניצן לא יוכל להגיע. טוב נו, אין ברירה, השוער הוא גם חייל בזמנו הפנוי וצריך מדי פעם לעשות שמירות בצבא.

 

דור העתיד של עפולה. מימין: שאוט, נחמני, אטיאס, גולדמן ומלול.(צילום:עמוס קלס)


בעודנו יושבים על הספה ורואים רבע גמר אליפות אפריקה, התחילה שיחה מעניינת בנושא הכדורגל, הפרו, הקלפים והווינר. אחד מהם הסתובב בקוצר רוח בין מסך הטלוויזיה למחשב כדי לראות האם הוא כבר נפל בהימורים היומיים. לאחר כרבע שעה של המתנה, הואילו בטובם להיכנס בדלת יובל שאוט ונתנאל גולדמן, כשחיוך מרוח על שפתותיהם. יובל ישר התפנק בנס קפה עם קצף מהאמא הנחמדה שקיבלה את פנינו בחיוך. על האיחור הם לא אמרו מילה, אבל תהיו בטוחים שאצל שווגר זה לא היה עובר בשתיקה. אני נאלצתי להבליג. לראות את העפולאים הצעירים ביחד זאת חגיגה לעיניים. הם עושים הכל ביחד. יוצאים למסיבות בסופי שבוע, כמובן משחקים כדורגל, טורנירי פרו-אבולושן, החברים הכי טובים גם מחוץ למגרש. הם נראים כל כך מאושרים ביחד, צוחקים בלי הפסקה )רוב האש הופנתה להראל וגולדמן(, ויש ביניהם אהבה וכבוד אחד כלפיי השני. "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם", מסביר יותם מלול את הייחוד והקשר הטוב בין החברים, "גדלנו ביחד ומגיל קטן אנחנו משחקים כדורגל ביחד, וכדורגל זה סגנון החיים שלנו." "את כל הדברים אנחנו עושים ביחד", מחזק גולדמן את דברי חברו, "לפני ואחרי אימונים, בסופי שבוע במשחקים וגם אחרי משחקים. כל הזמן יוצא לנו להיות אחד בתחת של השני. הכדורגל זה פרט שולי אצלנו, זה עוד שעתיים ביום שאנחנו מתראים."
שיגרת היום-יום שלהם לא קלה. הם קמים מוקדם בבוקר, עולים על מדי החאקי, ועושים דרכם מדי יום לבסיס. כיאה לכדורגלנים בליגה א', כולם, ללא יוצא מן הכלל, ג'ובניקים לתפארת. נחמני ושאוט משרתים בפלמחים ליד צומת גולני, ניצן לא רחוק מהם בבסיס שמשון והראל משרת בבית שאן (נחמני מסתלבט על חברו הבלם: "המפקד שלו הוא חבר טוב שלי שעשה איתי טירונות והוא תופר אותו").

 

ניצן קרוננברג(בכתום),שוער העתיד של עפולה.(צילום:לירן דורף)


גם גולדמן הוא מובטל גאה שמעדיף כרגע להתמקד רק בכדורגל, ואילו יותם נהנה עד לא מזמן מבטלה נהדרת, אך החליט לאחרונה לקחת את עצמו בידיים והחל לעבוד יחד עם אביו, ואם תשמעו בעוד חמש שנים על עורך-דין בשם יותם מלול, תזכרו שבפעם הראשונה נתקלתם בו במגרש הכדורגל. "כשאתה משתף פעולה עם שחקן שאתה מכיר וגדלת איתו השיתוף פעולה הוא הרבה יותר טוב מאשר שיתוף פעולה עם שחקן אחר שאתה לא מכיר", מתייחס מתן נחמני לשיתוף הפעולה עם החברים, "כולם פה מכירים אותי ויודעים מהן היכולות שלי ואפשר לנצל את זה יותר טוב. בנוסף הרבה יותר קל וכיף לתת הכל על המגרש בשביל החברים." אני פונה ליובל ושואל אותו אם הוא מסכים לדבריי חברו, אך הוא כנראה בעולם משלו ואומר שהוא לא הקשיב. מעניין על מה הוא חושב, על הבחורות מסוף השבוע )שלא היו בגלל שהוא סגר שבת(, או אולי על הדרבי בין עפולה לגלבוע בכדורסל שהוא מתכנן ללכת אליו. אני מעיר את יובל מהתרדמת ושואל אותו על שיגרת היום-יום שלו. "כל יום אני קם ב-6 בבוקר לצבא, חוזר מהצבא וישר הולך לאימון. אני מגיע הביתה כולי שפוך והולך לישון כבר ב-8 בערב. אבל זאת השיגרה שלנו ואין מה לעשות."
נתנאל גולדמן (כבר הזכרנו שהוא לא ממש עושה כלום חוץ מכדורגל נכון?), דווקא מבסוט מהשיגרה שלו: "אם יש דבר שאני מקפיד עליו זה לא לקום אחרי 9 וחצי. כל הזמן יש מה לעשות. אני נמצא בפייסבוק, עושה סידורים, עוזר לאמא שלי ולא משתעמם." יובל כנראה לא יכול להתאפק ועוקץ את חברו המובטל: "כשאתה מתקשר לגולדמן ב-12 בצהריים ושואל אותו אם הוא קם הוא אומר לך 'לצערי'.."


עפולה זאת עיר של כדורגל. אצטדיון, ניהול ובסיס טוב כבר יש כאן. מה חסר כדי שהקבוצה תוכל להפוך לאימפריה קטנה ולהתחיל לטפס לליגות היותר גבוהות?
הראל, אליו הופנתה השאלה, מתקשה למצוא תשובה נכונה ויובל נחלץ לעזרתו: "אני לא מאמין שהקבוצה תישאר בליגה א' עוד הרבה זמן, ומאמין שעוד שנתיים-שלוש עפולה תהיה בליגה יותר גבוהה. מאז שיש את ההנהלה החדשה יש כאן שקט והכל בסדר", לא שוכח שאוט לפרגן גם להנהלה.


אתם חושבים שהקבוצה נבנית נכון ויכולה להגיע גבוה?
"הבעיה כרגע שכל הנטל הוא רק על העירייה וקשה להתחרות ככה עם הקבוצות הערביות", אומר גולדמן וחבריו מוסיפים: "אולי עם ההצלחות יהיו כאלה שישמחו לפתוח את הכיס ולתרום ואז יהיה גם כסף לשחקני חיזוק."
אבל אם יביאו שחקני רכש זה יגרום לעפולאים להידחק הצידה.
"תמיד תהיה מלחמה על ההרכב", אומר נחמני ומוסיף, "העפולאים תמיד יישארו פה וינסו לעשות הכל כדי להעלות את הקבוצה הזאת ברמה. יש לך כאן מולך 5 חבר'ה שהם ברמה הכי גבוהה בליגה א', ואני לא חושב שתהיה לנו בעיה עם זה שיביאו רכש. צריך להתבסס על העפולאים ולהביא שחקני רכש סביבנו."
העובדה שיש לא מעט חיילים בקבוצה, לא מטיבה עם השחקנים, שלפעמים מגיעים לאימון מיד אחרי הצבא, בלי שהם אכלו וישנו טוב, מה שפוגע להם כמובן בחיים הספורטיביים שכדורגלן צריך לחיות. למרות זאת, הם משתדלים להתנהג כמקצוענים כמיטב יכולתם.
 

הראל, כמה רצינות והשקעה זה דורש כדי להיות שחקן בליגה א'?
"זה תלוי לאן אתה רוצה להגיע. אם אתה רוצה להישאר בליגה אז אתה תמיד תחפף, אבל אם אתה רוצה להתקדם קדימה, ללמוד ולהגיע רחוק, ואתה מוכן גם לשבת על הספסל וביציע כדי להשתפר, אז זה דורש הרבה כוח רצון והרבה השקעה."
המאמן שלהם בזמן הכתבה(מאז כבר הוחלף בעודד קוטר), אילון שווגר, הוא מקצוען בכל רמך איבריו. אולי זאת העובדה שלשחקנים יש לא מעט תאקלים איתו. לא יכולתי להתאפק והפניתי את הטייפ, איך לא, לכיוונם של יובל שאוט ונתנאל גולדמן, שרבו עם המאמן רק לא מזמן, על מנת שיסבירו על התאקלים הרבים שיש לשחקנים עם המאמן.
"שווגר הוא מקצוען ודורש 150 אחוז מקצוענות, וגם אנחנו מקצוענים. לא משנה מה נעשה וגם אם אנחנו חושבים שאנחנו צודקים, בסופו של דבר הוא המאמן והוא תמיד צודק. שנינו נפגענו מהתאקלים שהיו, אבל אנחנו מקווים שנלמד מזה לעתיד וזה יחשל אותנו." גולדמן מוסיף ואומר: "בסך הכל הכללי שווגר הוא מקצוען ברמות הכי גבוהות, אבל לפעמים צריכים להיכנס גם לראש של השחקנים ולנסות להבין אותם".

 

שואט(מימין)וגולדמן מחבקים את נחמני לאחר כיבוש שער.(צילום:לירן דורף)


כשאני מציב בפניהם את השאלה האם צריך להתחיל להתבסס על שחקני הבית בראייה לעתיד, לכל אחד יש את הדעה שלו ונוצר ויכוח מעניין. בסופו של דבר כולם מסכימים שזה לא התפקיד שלהם, אלא שם המאמן וההנהלה. "בטוח שגם שווגר רוצה לעשות הכי טוב שהוא יכול, אנחנו באימונים צריכים לעשות את הכאב ראש הכי גדול בשבילו", הם מצליחים למצוא תשובה שפחות או יותר מקובלת על כולם.
בהיעדרו של ניצן קרוננברג, לא יכולתי לוותר על השאלה, ונעזרתי בפלאפון של יותם מלול כדי להשיג את השוער השני של עפולה. הוא מעביר לי את הטלפון ואני ניגש לעניין.


ניצן, בשנה שעברה הייתה השוער הראשון והצגת יכולת טובה. למה שווגר לא בנה עליך גם השנה ולא האמין בך מתחילת השנה?
"למה הוא לא בנה עליי צריך לשאול אותו. אני באופן אישי מתאמן חזק ומרגיש שזה הזמן והרגע שלי. הוא מעדיף את שלומי על פני ואני מכבד את ההחלטה שלו אך לא מסכים איתה", עונה ניצן וחוזר לעמדת השמירה, ואני מחזיר את הפלאפון ליותם.
בין אימון למשחק, בין שמירה לבילוי, אחד העיסוקים העיקריים של החברים הוא הפרו-אבולושן. "אני מספר 1 ואין על זה בכלל עוררין", מפרגן יובל לעצמו. האמתי, יובל כבר הוכיח לא פעם שהוא שחקן יחידים גדול וגם גולדמן מעיד על כך: "יובל שחקן יחידים טוב, כשאני והוא משחקים יחד זה כמו ברצלונה, אבל בעיקרון אני ויותם ביחד קטלניים ביותר." אין ספק שלאור הדיבורים הרבים, צריך לערוך טורניר פרו בהקדם, כדי שנדע מי באמת שחקן ומי סתם מנצל את דפי העיתון כדי לקדם את מעמדו כשחקן פרו מבטיח.
כשאני מדבר איתם על ליגה לאומית ועל העונה הנוכחית, יש ריח באוויר שהשחקנים עדיין לא אמרו נואש ועדיין חולמים לעלות ליגה כבר השנה. אבל זה כנראה כבר לא ייצא לפועל, וכדאי להתחיל לתכנן את העונה הבאה ואת השנים הקרובות. הבנייה והתהליך שמתרחש בעפולה הוא נכון, וצריך להמשיך באותה מגמה. אין ספק ש"ששת המוסקטרים" של הפועל עפולה צריכים להוות את השלד של הקבוצה לשנים הבאות. הם מוכשרים, עובדים קשה ושואפים רחוק. אם עפולה רוצה להצליח, היא צריכה להתבסס על שחקני הבית, והם לא צריכים להסתכל רחוק מדי. כי ממש כאן, על הדשא באצטדיון החדש בעפולה עילית, צומח לו דור עתיד מוכשר מאוד.
אז אנשי עפולה יקרים, אלה השחקנים שלכם לשנים הקרובות, תיבנו עליהם את הקבוצה, תנו להם להנהיג ולהוביל, זאת הדרך הכי נכונה לבנות תשתית טובה ולעלות לפחות עוד ליגה אחת. אל תפחדו לתת להם את המושכות, זה דור העתיד שלכם ואלה שיכולים להצעיד את עפולה להישגים, תתמכו בהם ותאמינו בהם, כי כולם יודעים שהעולם שייך לצעירים...

בשליפה:
הכישרון הכי גדול: פה אחד יובל. הראל: "ברור שאני"!!
הכי עצלן: יובל ונחמני
הליצן: ללא ספק- הראל!
המקצוען: כולם הולכים על גולדמן.. ואז משנים דעה: ניצן!
הבליין: לרוב זה כולם ביחד, אבל אם צריך לבחור אז יותם.
הסטייליסט: החבר'ה מנצלים את העובדה שהשוער נעדר ומכריזים ביחד: "הסטייליסט לרעה! ניצן מתלבש הכי גרוע!"
כובש הבחורות: כנראה שחברים טובים עדיין יודעים לפרגן וגם הפעם הבחירה הולכת ל.. ניצן!


לסיכום, החלטתי לבדוק כמה השחקנים באמת מאמינים אחד בשני.


גולדמן, איפה יובל עוד 3 שנים?
"בעזרת השם כמה שיותר גבוה, ליגת העל ומעלה! ברגע שהוא ייצא מהצבא הוא מסוגל להגיע רחוק מאוד."


הראל, איפה יותם בעוד 3 שנים?
"בליגה לאומית!". לאחר בירור קצר מתברר שהראל לא היה מרוכז וענה על עצמו...


יותם, איפה הראל יהיה? "איתי בעפולה". והחבר'ה עוקצים: "נשוי פלוס שתיים באושר"


מתן, איפה גולדמן עוד 3 שנים? "ליגת העל בקלות. רק שלא יהיה עצלן..."


הראל, איפה נחמני עוד 3 שנים? "בחלל. בונה טילים בירח. האסטרונאוט הבא, הוא מעופף!"
 

הבנייה והתהליך שמתרחש בעפולה הוא נכון, וצריך להמשיך באותה מגמה. אין ספק שהצעירים העפולאים צריכים להוות את השלד של הקבוצה לשנים הבאות. הם מוכשרים, עובדים קשה ושואפים רחוק. אם עפולה רוצה להצליח, היא צריכה להתבסס על שחקני הבית, והם לא צריכים להסתכל רחוק מדי. כי ממש כאן, על הדשא באצטדיון החדש בעפולה עילית, צומח לו דור עתיד מוכשר מאוד.
 



תגובות

+ הוסף תגובה
1
בינוניים
(טירת הכרמל: 18:47 11-02-2010)
כולם בינוניים רק שוואט הזה נחשב שחקן טוב עובדה איפה הם בטבלה
3
למה לא עושים על
(יוסי: 16:42 12-02-2010)
במקום לעשות על הילדים של הפועל הרצליה שדורסת את הליגה עושים כתבה על מקום 5 בליגה ממש בושה וחרפה מה זה עפולה בכלל?!?!

סקר דאבל פס

מי עד כה הקבוצה המאכזבת ביותר בליגה א'?