דעה: מי יותר מזוהה עם הפועל בית שאן מאשר המגן ואהוב הקהל? כפרי אזולאי, החבר לכר הדשא ולעבודת הכבאות, קורא להחזיר את שחקן הבית ל.. בית שלו. "תמוה בעיניי שהוא מחוץ לקבוצה, אסור שיהיו החלטות לא מקצועיות"

לפני שלוש שנים עזבתי את הפועל בית שאן לאחר עונה מוצלחת מאוד. אמנם בסופה לא עלינו ליגה למרות שהיינו מאוד קרובים, אבל מבחינתי זו הייתה עונה מוצלחת וחווייתית לטובה מכל הבחינות, מקצועית וחברתית. לשחק בבית שאן ולראות את הזיקה המיוחדת של הקהל המקומי לקבוצה שלו, לשחקני הבית שלו שכל כך מזוהים עם המקום זו בהחלט חוויה נדירה.

אין ספק שלכמות אוהדים שכזו יש קשר ישיר לכמות שחקני הבית בקבוצה. אותם שחקני בית הם אלה שאחראים לכך יותר מכל. תבדקו אותי, ככל שקבוצה תכלול בסגל שלה כמות גדולה יותר של שחקני מתוצרת מקומית, כך תגדל כמות הקהל שלה ולהיפך כמובן, בטח במקום כבית שאן.

לא צריך להיות מבין גדול, אבל מי שמסתכל על מה שקרה בסגל של בית שאן העונה, יכול להבין למה אני כותב כאן. מקומם של שחקני הבית הפך קטן יותר לטובת שחקני חוץ. דווקא עם מאמן מקומי ומוכשר כמו מוריס אוזן המגמה היתה חייבת להיות שונה מזו שבה בחר, להמשיך במסורת. להמשיך במה שהביא את המועדון הזה להישגים חסרי תקדים לעיר בסדר גודל כזה (למעט קריית שמונה) בארץ.

יהיו ביניכם שיאמרו שבעידן הנוכחי של הכדורגל הישראלי, אין יותר משמעות לשחקן בית/חוץ. תרשו לי לתקן אתכם, יש גם יש! בטח בליגה א', הליגה השלישית בישראל, בטח במקום כמו בית שאן בו כמות הכישרונות המקומיים בה הינה מהגבוהים בארץ ביחס לגודל האוכלוסייה. תראו לי עוד עיר בארץ עם פחות מ-20,000 תושבים שהוציאה כזו כמות נכבדה של שחקני כדורגל בליגה הראשונה.


משחקני עבר כמו האחים קפלן, אלישע לוי (שהיום נמנה על בכירי המאמנים בארץ) מאיר כהן שעדיין פעיל בליגה הלאומית, שמעון דנן, אבי דנן, דרך איתן טייב, מוריס אוזן ועוד רבים מחבריהם בשנות ה-90 ועד לגיא דיין ושיר צדק בזמננו היום. בית שאן היא חממה לגידול כישרונות כדורגל, למרות הנחיתות הסוציואקונומית לכאורה והמרחק מאור הזרקורים של מרכז הכדורגל בישראל.

הקדימון הדי ארוך הזה יוצא ממני בגלל דבר אחד, יותר נכון שחקן אחד: זיו סויסה. אקדים ואומר בגילוי נאות, זיו הוא חבר טוב שלי, שותף לכר הדשא כבר כמה שנים טובות ומלפני שלוש שנים גם שותף מלא ללחימה באש, לעבודתנו ככבאים. מוזר לי ואף תמוה בעיניי מאוד, איך הקפטן בשנה האחרונה ומי שבעיניי ובעיני רבים נחשב למגן השמאלי הטוב בליגה א', לא מוצא את מקומו בקבוצת הבית שלו, הקבוצה בה גדל.

הרוחות בבית שאן ובעמק בכלל יודעים לספר שהכול עניין אישי לכאורה. סויסה הוא בן משפחתו של איתן טייב, מי שהיה כל יכול בקבוצה בזמן כהונתו של ג'קי לוי, ראש העירייה לשעבר שהפסיד את ראשות העיר בבחירות האחרונות. סויסה נחשב מקורבו של טייב ויש האומרים כי על כך לא סולחים לו. היום מנהלים את הקבוצה באופן טבעי אנשי ראש העיר הנכנס, מר רפי בן שטרית, ובהתאם לכך נקבע גורלו של סויסה, שוב, לכאורה.


אני לא יודע עד כמה הסיפור הזה נכון אבל אני באמת חושב שעניינים כאלה, אם נכונים הדברים, לא צריכים להביא להחלטות לא מקצועיות ולסגירת חשבונות לכאורה, ובכך, לסגור דלת בפני שחקן שנתן כל כך הרבה למועדון ולעיר.

בשיחות אישיות שניהלתי עם זיו, וניהלתי המון, גם הוא בעצמו לא מצליח להבין מה העניין. ניסיתי לדובב אותו אבל לא הגעתי למסקנה. הבאתי בפניו את העניין של הפוליטיקה; האם קרו דברים שבגינם לדעתו הוא משלם היום מחיר, אך הוא התעקש שבכל מה שקשור לזה הוא נזהר תמיד לא להתערב ולהביט מהצד. "לא הייתי צד מעולם", חזר ואמר שוב ושוב.

גם בניסיונות הרבים של אמצעי התקשורת לקיים איתו ראיונות ולשמוע את הצד שלו, ועל אף העובדה שהתנהגו אליו בצורה שאינה הולמת מועדון גדול ברמה של הפועל בית שאן – זיו שמר על כבוד הצדדים. אני כל כך אוהב את המועדון והאנשים בעיר הזו שבאמת אכפת לי ממה שקורה שם. מאז שאחי עמי עוד שיחק בהפועל בית שאן ודרך זה שאני עצמי שיחקתי שם, נותרה לי פינה חמה בלב למקום הזה וכך יישאר, מקום מיוחד.


טוב יעשו קברניטי העיר והקבוצה, ביחד עם מוריס אוזן המאמן, וימצאו את הדרך להחזיר שחקן ברמתו של זיו לסגל הקבוצה. זה יעשה טוב לשני הצדדים. הפועל בית שאן צריכה אותו, בטח לאור הפתיחה הלא טובה של הקבוצה העונה. חג שמח.