לא יודע על מה לכעוס יותר: על אוהד שתקף כדורגלן בישראל רק כי חולצתו צהובה, על העובדה ששחקן קיבל אדום אחרי שניסה להגן על עצמו, על מאיר לוי, על ה(אין) אבטחה בכדורגל? או על האגו הנפוח שלכם? טור דעה

אני לא יודע ממה להתעצבן יותר. מהעובדה שלקח למאבטחים כ20 שניות להגיע להבנה שאוהד ,יהודי שככל הנראה גורש מספרד, ממרוקו, טוניס או גרמניה רק מעצם היותו יהודי, תוקף אדם על כר הדשא רק כי חולצתו בצבע צהוב. או שאולי אני מאוד כועס כי אותו אדם שלבש צהוב קיבל כרטיס אדום רק כי הגן על עצמו. או שאולי בכלל כדאי להתעצבן בגלל העובדה ששניות לאחר המשחק, התראיין משקיף המשחק, אדון מאיר לוי, נשאל בצורה ישירה - ״האם האדום של ערן זהבי מוצדק?״, וענה: ״אני לא רוצה לענות על השאלה הזאת״. אז מי יענה על השאלה הזאת? אבי המוסכניק? יורם החקלאי?

רגע, אולי בכלל להתעצבן שהמשחק הופסק מאוחר מדי והיה צריך להיפסק ברגע שבו אוהד כדורגל בישראל תקף את זהבי, שחקן כדורגל בישראל? או שאתעצבן על העובדה שהרי במילא לא תהיה הרתעה, מעולם לא הייתה הרתעה. מאבטחים - אם ראוי בכלל לכנותם כך - הינם אנשים כבדי משקל לרוב. לא אתלטים במיוחד ולבטח לא עוברים הכשרה ראויה, יכולותיהם מוגבלות - הן במגע הגופני והן במצבם הגופני לרוב.

לצערי, הדרבי התל אביבי הזה עוד ייזכר, ידובר ויסופר בשנים הקרובות.. ולא, לא בגלל הכדורגל ששוחק בו. אני בעיקר כועס וכעוס, ולא רגוע, בעיקר על כך שלמעשה היכל הספורט בבלומפילד שימש אמש (שני) לכולנו מראה על מה שמתרחש במדינה הזאת; ההתלקחות בעיר הבירה, חוסר ההקשבה אחד לשני, האגו הנפוח של כל אחד ואחת פה, הבריונות, הגזענות, שנאת החינם.. חברים וחברות, הריני להודיע כאן כי מדובר ב.. כדורגל. זה ענף ספורט שאין בו מקום לפוליטיקה, והוא מושתת על ההתנתקות המוחלטת בין אלימות, גזע , דת או מין.

המגרש הירוק הוא מקום קדוש, אבל אמש בבלומפילד הוא הפך למקום הכי טמא בעולם. אז יש את איראן, דאע"ש, חיזבאללה ועוד רבים שישמחו לחסל אותנו היהודים. אבל אם נמשיך ככה, נעשה את זה כנראה לעצמנו. ימין, שמאל, ערבי, יהודי, מכבי, הפועל.. אם לא נעשה מעשה ונתחיל לחיות פה בכבוד הדדי מינימלי אחד לאחר, אז אולי.. בקרוב יקרה פה אסון.