11 נקודות מ-30 אפשריות, חמישה הפסדים בעשרה משחקים, הגנה זוועה, 4 נקודות מהמקום שממנו יורדים ליגה, סגל שחקנים מרשים שמאכזב שבוע אחרי שבוע ותוצאות מבישות. על הפועל בית שאן שאיבדה את הכיוון. טור דעה

בתום המחזור העשירי בליגה א' צפון, שליש עונה מאחורינו, אפשר לנסות לסכם את החלק הנוכחי עד כאן של הפועל בית שאן. הקבוצה של מוריס אוזן מדורגת במקום ה-11 עם 11 נקודות בלבד (מתוך 30 אפשריות), במאזנה חמישה הפסדים בעשרה משחקים, 2 תוצאות תיקו (האחרונה שבהם, 0:0, הושגה בשישי מול כרמיאל/צפת) ושלושה ניצחונות בלבד. רקורד עצוב ומדאיג. בית שאן ספגה עד היום 15 שערים, כשאחריה נמצאות רק מעלות ומכבי אום אל פאחם.

כל כך הרבה ציפיות היו מהקבוצה הזו, אבל משהו לא דופק. מאמן מוכשר עם "קבלות" (או לפחות "קבלה" אחת משמעותית מהעונה שעברה כשטבריה עלתה ללאומית), אצטדיון מרשים, תנאים ברמה גבוהה מאוד, מוסר תשלומים (עד עכשיו) ממוצע לליגה וסגל שחקנים מרשים. כל זה לא מספיק, כל עוד אין חיבור והאוהדים נוחלים אכזבה כל שבוע מחדש.

חשוב שנכיר לעומק את סגל השחקנים של מוריס אוזן, זה שלא מביא תוצאות עד עכשיו. בשער עומד בחור נחמד בשם בהא דיאב בן ה-28. ידעתם או לא, עד שהוא הגיע להפועל בית שאן, לא דרך דיאב על הדשא במשחק רשמי במשך שלוש שנים וחצי (!!). בעונת 2010/11 שיחק בהפועל כפר כנא, ומאז עברו עליו התקופות בהפועל אחווה חיפה, עירוני באקה אל גרבייה ועירוני קרית שמונה כשוער שני או שלישי. איך אפשר לסמוך על שחקן כזה, מוכשר ככל שיהיה, שייקח את בית שאן להישגים?


בשחקני השדה, ניתן למצוא את שחקני הבית שהאוהדים מצפים מהם להוציא את הקבוצה כשהיא נקלעת למשברים כאלה; דניאל יצחק, שניר שטרית, אדיר דיין ו.. מוטי אוחיון. עצוב מאוד שהקשר הכ"כ מוכשר הזה איבד מהקסם שלו מזמן, אולי בגלל חרושת השמועות שהיו בקיץ על סיכום אפשרי שלו בקבוצות הליגה הלאומית וליגת העל. ואולי חבל שלא עזב. ואולי הוא בכלל מתוסכל שאילצו אותו להישאר בבית שאן. לדעתי, היה חייב לעזוב בקיץ. חייב.

עדי אלישע, קשר שהגיע לבית שאן אחרי הרבה שנים בליגת העל והציפייה ממנו היתה אחת - תשדרג את הקבוצה כמו שעשית בכרמיאל/צפת. לצער הרבה אנשים, הסיפור הזה לא עובד עד עכשיו. עבדאללה קדח שמכיר את הליגה הזו יותר טוב מכולם ואמור להנהיג מאחורה, חייב להשקיע בזה יותר. בחלק הקדמי אני מסתכל על עידן שפשה ומועמר קראקרה, אכזבה גדולה משני החלוצים שסיפקו עד עכשיו שני שערים בלבד כל אחד, נתון שאי אפשר לחיות איתו בשלום בקבוצה שרוצה להגיע למעלה. האחריות ברגעים כאלה מוטלת על ה"בכירים" שהזכרתי וגם על שלומי מראד, שהגיע רק לפני מספר שבועות ונכנס לעניינים, ועל הרכש החדש-ישן, תום דן.


וכאילו טור הדעה הזה בא לי בהזמנה, כי התקופה הקרובה עשויה להיות קריטית ומכרעת עבור הפועל בית שאן. בסוף השבוע הקרוב ייערך מחזור גביע המדינה שבו תארח הקבוצה של אוזן (בגבעת אולגה) את אחווה עראבה מליגה ב'. במחזור הליגה שיתקיים שבוע לאחר מכן תגיע לבית שאן בית"ר נהריה, שלא ידוע לי שהפכה להיות שק החבטות של הליגה או משהו כזה. אחר כך, תצא בית שאן לסדרה מטורפת של משחקים נגד "אריות הליגה"; קטמון בחוץ, הפועל הרצליה בבית, נשר בחוץ והפועל מגדל העמק בבית. ועכשיו, השתיקה יפה לחכמים.