אחרי שתי עונות נפלאות שהסתיימו אחרי הפסדים בפלייאוף, הפועל אזור מוצאת את עצמה במקום שהיא לא כל כך מכירה – התחתית. בינתיים המנג'ר החדש, חנן פדידה והמאמן, דקל מלכה לא ממש מצליחים למשוך את השחקנים אחריהם. נהפוך הוא. האם ליגה ב' מתקרבת?

"איפה זה בכלל אזור?", את האמרה הזו אפשר כבר למחוק מלכסיקון שירי האוהדים. אחרי שתי עונות נפלאות, אין אחד בליגה א' דרום שיכול לזלזל בקבוצה מהמועצה המקומית הקטנה ששמה בצל בתחום הכדורגל את שכנתה הגדולה, חולון על קבוצותיה המדשדשות.

כזכור, העונה שעברה הייתה עונת השיא בהיסטוריה הארוכה ורבת האכזבות של אזור. היא הסתיימה בהפסד אכזרי בפנדלים לטבריה בגמר פלייאוף ליגה א'. משם המשיכו הטבריינים אל הלאומית מה שעוד יותר הוסיף תחושה להחמצה אצל אנשי אזור למרות שמעשית, הקבוצה אינה בנויה לוגיסטית לליגה גבוהה יותר.

למרות ההצלחות, התנהלו מאחורי הקלעים סערות רבות. משכורות שלא שולמו בזמן ומשבר אמון בין השחקנים להנהלה. מי שהחזיק את המערכת במו ידיו (ופיו) היה המאמן דאז שי מאור, ששימש בתור מגשר, מפשר ובעיקר מוטיבטור בתקופות הקשות. השחקנים למעשה נתנו הכל על המגרש, בשבילו יותר מאשר בשביל הקבוצה.

את העונה שעברה סיימו כולם עם הלשון בחוץ. "מיצינו", הייתה מילה שכיחה. היה ברור לרבים כי את העגלה יהיה מאד קשה לסחוב לאורך זמן בצורה הזו. אגב, חלק מהחובות מהעונה שעברה נשאר, לפחות ע"פ מה שידוע לנו.

בתחילת העונה הנוכחית היה די ברור שאזור תתקשה לשמור על המומנטום. אחרי שלוש עונות גדולות בקבוצה, מאור הרגיש שחוק ועזיבתו הייתה רק עניין של זמן. כזכור, פורסם הוא ביקש לעזוב עוד לפני שקיבל את ההצעה מנס ציונה.
אחרי שזה קרה, נותר למעשה היו"ר מאיר סלם בודד במערכה. כעת הוא היה צריך להתמודד בעצמו עם השחקנים ועם בעיות אחרות שמאור היה פותר בשבילו.

תזמון הפרישה של חנן פדידה היה די ברור. סלם חיפש דמות ש"תסגור לו פינה", אחד שמכיר את הליגה על הנפשות הפועלות בה ושיוכל להוריד ממנו את כל ההתעסקות הלוגיסטית. החלוץ הפורש היה במקום הנכון. לעמוד על הקווים הוא לא יכול ולכן הוחתם פליקס שאשא.

לאחרון לקח זמן להבין "מי נגד מי" וכפי שפורסם לראשונה ב"דאבל פס" לאחר החתמתו של אסף גובזה מאחורי גבו, שם את המפתחות והתפטר. היו כאלה שאמרו שהרגיש "בובה".

אחריו הגיע דקל מלכה. לנוכח המינוי היו כאלה שמיד קשרו את שמו של המאמן ל"מעדני הטלה" כספונסר אפשרי לאזור. אך בבירור שערכתי עם מקורות יודעי דבר בקריית מלאכי האופציה אפילו לא עמדה על הפרק זכר לעזיבתו המתוקשרת של עזרא לאטי (הבעלים של "מעדני הטלה") לאחר שגילה אי סדרים כספיים לכאורה, בעמותה ששלטה אז בקבוצה הדרומית.
יחד עם פדידה, ניסו השניים לבנות את חדר הלבשה "שלהם". לפני תום מועד ההעברות רכבת של שחקנים עברה באזור. אגב, אלה ששוחררו לא הורשו להשתחרר לנס ציונה. הסיבה די ברורה.


שלא לייחוס היו כאלה שביקרו את ההתנהלות של הצוות החדש. אותם מבקרים טענו שהצוות המקצועי רואה שיקולים אישיים וחברויות מעל השיקול המקצועי נטו. ועל זה נאמר: "ברוכים הבאים לכדורגל הישראלי בכלל ולליגה א' דרום בפרט".
מבט קצר על הסגל של אזור באתר ההתאחדות מוכיח כי מבחינת חומר שחקנים הקבוצה שווה מרכז טבלה ואולי אפילו למעלה מזה. ההגנה אמורה להתייצב עם הצטרפותו של השוער שלומי בן חמו, הבעיה תהיה ההתקפה. 12 שערים ב-16 משחקים הם בהחלט סמן אדום. בגלל זה פדידה החליט להרכיב את עצמו. עזר? ממש לא. ההפסד הביתי ל-10 שחקנים מכפר קאסם רק הבליט את הבעיות. 

אבל מעבר לכל, השאלה הגדולה האם הוא יצליח יחד על מלכה למשוך את השחקנים אחריהם ולהפוך אותם לווינרים דווקא במקום שרובם לא מכירים – התחתית. בינתיים זה לא ממש עובד. האם הדרך לליגה ב' סלולה?