עם אלי מחפוד על הקווים קיוו ביפו לצאת לדרך חדשה עם ניצחון ביתי על מחנה יהודה. היפואים כבר הוליכו בבטחה עד שאלירן מגול נכנס לפעולה, צימק, דגו השווה וסחט פנדל דרמטי. מגול השלים מהפך מדהים, 2:3 שסיבך את יפו בתחתית

אמרו עליו שהוא "סוס מת", שהוא בקושי זז על המגרש ושלא יוכל להתמודד עם ההגנות של ליגה א'. אז אמרו.
החלוץ הבלתי נגמר של מחנה, אלירן מגול הוכיח שהוא עדיין שד משחת ברחבה ושקור הרוח שווה נקודות.
באשר ליפו, כל מילה באמת מיותרת. אם הקבוצה מאבדת יתרון 0:2 בבית זה מצביע על בעיה מנטלית וכרגע ספק עם 100 אלי מחפודים יוכלו לעזור.

לפני המשחק לא הרבה נתנו סיכוי למחנה לצאת עם משהו, אולי עם נקודה. הקבוצה מפתח תקווה עדיין לא הוכיחה את עצמה במשחקי חוץ (מאזן של 4 הפסדים, 2 תיקו ו-2 ניצחונות).
ביפו קיוו שאפקט המאמן החדש יעשה את שלו ושהקבוצה סוף סוף תעשה ניצחון ראשון אחרי 9 (!!) משחקים.

הפתיחה הייתה שקולה אך זה לא הפריע ליפו לעלות ליתרון ראשון בדקה ה-17. מהלך של מסירות השאיר את המגן השמאלי, ידין מאיר חופשי באגף. זה הגביה ואדיר חליפה נגח כדור חכם שנחת ברשת המחנאית. 1-0 יפו.

למרות השער המוקדם המשחק לא התעלה לרמה גבוהה והמשיך להיות שקול. מחנה ניסתה לחזור למשחק עם מתפרצות ויפו מצידה התבססה על משחק מסודר וחיפשה להגיע עד השער אך בכל פעם נתקלה בבלמיה של מחנה.

פתיחתה של המחצית השנייה לא אותתה על הבאות. המשחק המשיך להיות שקול עד שבדקה ה-57 הוציא דור אלברמן כדור חוץ לדניאל אלמו. זה איבד את הכדור שנשלח לעברו של חליפה. האחרון פרץ ושחרר כדור רוחב לניסים אליהו שדחק ממטר פנימה, 2-0 ליפו. 

משחק גמור? לא כך חשבה מחנה.
בדקה ה-60 הגביה ניראל מחפוד כדור קרן לפינה הקצרה ומגול השתחל בין כולם ונגח פנימה. 2-1 ומחנה בחיים.

מיד לאחר השער ביצע מאמן מחנה, שרון מרציאנו חילוף כשהוציא את דור מוסקוביץ' והכניס במקומו את דרור דגו. האחרון הוסיף הרבה מהירות בהתקפה והמומנטום עבר לאורחים שהריחו כי ניתן להוציא משהו. בדקה ה-75 שוב הייתה זו הגבהה של מחפוד שמצאה הפעם את הראש של דגו וזה נגח פנימה, 2:2. משחק חדש !!

מחנה המשיכה לשחק עם הרבה ביטחון בעוד שיפו נסוגה לאחור. בסופו של דבר זה בא לידי ביטוי. בדקה ה-94 כשהמשרוקית כבר בפיו של השופט, אבי לוי סבסב דגו את הגנת יפן ברחבה והופל. פנדל למחנה. מגול ניגש בקור רוח ובעט פנימה, 2:3 ענק כשלוי אפילו לא חידש את המשחק.

המחנאים חגגו בעוד ששחקני יפו ואוהדיהם נותרו המומים. התחתית קרובה מתמיד ולמחפוד אין 100 ימי חסד.