הכרתי במהלך השנים מאות שחקנים גם מחוץ למגרש הכדורגל, ישנם לא מעט כאלו שאם הדבר היה נקשר בשמם, לא הייתי מרים אפילו גבה אך שניהם מקוטלגים אצלי מהיותר צנועים ורהוטים שנתקלתי במשך הזמן הזה. עבד אלחי (שלהזכירכם נמצא כרגע בגדר חשוד בלבד ותו לא) הוא בן אדם מלומד, אינטליגנטי ומאוד אבל מאוד צנוע, תמיד ראש מורכן, בחיים לא אמר משהו רע על מאמן או שחקן אחר, אפילו לא בשיחות סגורות. גם חבריו בכל הקבוצות בהן שיחק מעידים על אותו דבר.
 

עבד אלחי לומד בסמינר הקיבוצים, משלים תואר בחינוך גופני ודומה לפי כל הקולות מסביב כי הוא רחוק שנות אור מכל מה שקשור בהתעסקות בטרור וכדומה, "שם את כל מה שיש לי בבנק על זה שסמיר לא מעורב", אמר אחד מחבריו לקבוצת הפועל כפר סבא.


המקרה של פריג' הוא מן הסתם טראגי יותר. השחקן הכל כך מוכשר(שסבל מפציעות כרוניות) עוד חלם על התקדמות לליגה הלאומית בעונה הבאה, היה מאורס והראש נותר כולו מפוקס בכדורגל נטו. בפריג' נתקלתי באופן מקרי מחוץ למגרש לפני כחודש וחצי, הוא סיפר לי על העונה הטובה שעוברת עליו באופן אישי בכפר קאסם למרות מצבה הקשה של הקבוצה ושהחלום הוא לחזור לרמות הגבוהות, חלום שכבר לא יתגשם.
 

פריג' נחשב לכשרון ענק בצעירותו. לאחר שהיה שחקן הרכב קבוע בקבוצת הנוער של מכבי פתח תקווה הוא הושאל לבני לוד ולאחר מכן למכבי יפו, הרשים וחזר לסגלה של המלאבסית תחת שרביטו של אייל לחמן. 
 

"מנטלית לא הייתי חזק מספיק", אמר לי פריג' כשנשאל איך הגיע עד ליגה א' אך באותה נשימה חזר ואמר, "אני עוד אגיע לרמות האלה, עניין של זמן". כאמור הרצון והתקווה נגדעו שלשום סופית ברצח אכזרי עם כדור בחזה שגנז את כל השאיפות.
 

חבריו ביפו וכפר קאסם נשמעו אתמול והבוקר כלא מאמינים, "אם יש אחד אבל אחד שלא הייתי מאמין שהדבר עלול לקרות לו זה סוהייב", המשפט הזה חזר על עצמו פעם אחר פעם אצל כולם.
 

עבד אלחי ופריג' אמנם לא היו בקשר הדוק אך ישנם בין השניים מכנים משותפים. שניהם בני 24 ולצערם (סביר להניח), הם נולדו (רק בעקבות שם משפחתם) לתוך סיטואציה בלתי אפשרית אך רגישה למדי הנקראת חמולה ולא נרחיב מעבר לכך בעקבות הנסיבות אך כשנשאבים לשם מחוסר ברירה ונותרים נטולי דרכי מילוט, עלולים מתישהו להסתבך.
 

שניהם גם נחשבו לנסיכים המקומיים. בטירה עבד אלחי על תקן אליל ודוגמא למצויינות. ללא הרבה כשרון אך עם הרבה עבודה ואמונה, הוא הגיע ותפס מקום בהרכב של קבוצה אשר נלחמת על עלייה לליגת העל.
 

פריג' היה חצי אלוהים בכפר קאסם ונחשב בזמנו לדבר הבא שם אחרי ווליד באדיר ואיסמעיל עאמר. כמות הכבוד שהוא קיבל במגרש ומחוצה לו הייתה עצומה ומספיק היה לראות את ההתגודדות סביבו באחד המשחקים בהם היה פצוע כדי להבין עד כמה היה אהוב.
 

בכפר כולם בהלם. אף אחד לא מבין מה קרה שלשום ומדוע סוהייב סומן כיעד. ההנחה הגורפת היא שמדובר בנקמת חמולות פנימית או פשוט בטעות בזיהוי אך הדברים טרם מאומתים באופן רשמי ע"י משטרת ישראל.


לגבי עבד אלחי הסיפור שונה. ההנחה האופטימית היא שלבסוף חפותו תוכח והוא יחזור לשחק כדורגל באופן נורמטיבי אך לצערו הכתם יידבק בו כפי שדבק בשחקנים אחרים כגון מאיר גבאי, אלירן עטר, ישראל כהן, אושרי לוי ואחרים. לאן הקריירה תלך מכאן והלאה? לכו תדעו.
 

לא פחות מכ-6000 אנשים ליוו אתמול בכפר את סוהייב פריג' בדרכו האחרונה. הייתה שם נציגות ממכבי יפו, מכבי פ"ת ועוד. הקבוצה הבוגרת תקרא מעתה והלאה מ.ס "סוהייב" כפר קאסם וכולנו תקווה ששפיכות הדמים המיותרת הזו תיפסק ויפה שעה אחת קודם.

מערכת דאבל פס משתתפת בצערה הכבד של משפחת פריג' ואנשי כפר קאסם, שלא תדעו עוד צער.