חשבנו שבסיבוב השני זה אולי יקרה, שהר הגעש המלא בשחקנים מוכשרים יתפוצץ, שאולי התבוסה שהנחילה למגדל העמק תוציא את הקבוצה לדרך חדשה. הגיע הזמן לחשוב על עונה הבאה, ועל הדרך לפזול לתחתית כדי לא להסתבך

כמה ציפיות, שבוע אחרי שבוע, שחקנים, מאמנים ואפילו אנשי תקשורת, היו בטוחים כי היכולת של הקבוצה הבית שאנית תתפרץ ובגדול. אז חיכינו שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים, ושום דבר לא קרה. הקבוצה שמלאה בשחקנים מוכשרים, שלבטח אם היו אומרים לנו בתחילת העונה שזה סגל השחקנים היינו עונים: ״היא זו שתתמודד עם קטמון עד הסוף״, מאכזבת מחזור אחרי מחזור, וגרוע מכך, משחקת כדורגל רע!

מיליוני שקלים הושקעו בסגל הקבוצה שמטרותיו היו פלייאוף עליון בלבד, שחקנים עם יכולות בדמותם של: אבי מלכה, שלומי מראד, תום דן, עומר בוארון, מוטי אוחיון (שהספיק לעזוב), אדם לם, גיא רפאלי, פיארו את סגל השחקנים הקיים שכלל את אדיר דיין, עדי אלישע, שניר שטרית. ומה יצא? בלוף אחד גדול שקוראים לו הפועל בית שאן. חיבור לא נכון? מאמן שנכשל? בעיות עם הקהל? אולי אלו הן הסיבות, אך לדעתי העיקרית היא בניית הקבוצה שנעשתה פעמיים, בתחילת העונה, ו

את המטרה שהציבו לעצמם (פלייאוף עליון) אפשר להשיג גם בחצי תקציב שמושקע בקבוצה (ראו דוגמת גבעת אולגה). ובכל זאת, אחרי שהחליטו לבנות סוג של אימפריה שנכשלת שבוע אחרי שבוע, וגרוע מכך, להשאיר את המצב על כנו.

נכשלתם! תתמודדו עם זה. הפועל בית שאן היא קבוצת אמצע טבלה ומטה. אם היכולת הזאת תמשיך, היא עלולה למצוא את עצמה בקרבות התחתית בסיום העונה. אז פלייאוף עליון כבר לא יהיה, לפחות תלחמו כדי להבטיח את ההשארות בליגה.