סגל שחקנים חלש מנטאלית, שלושה מאמנים (ועוד הזרוע נטויה?) והנהלה שבויה בקונספציה של עצמה אלה שלוש הסיבות בגללן מכבי יפו נמצאת היום בסכנת ירידה מוחשית לליגה ב'. נקודת האור: הכל ברגליים שלה

לפני שניגש אל עיקר הדברים יש לציין שאמש הסתובבה שמועה כאילו מאמן מכבי יפו הנוכחי, אלי מחפוד הגיש את התפטרותו אולם ההנהלה סירבה. השמועה לא אומתה אולם עצם העובדה שהיא מסתובבת, מצביעה רבות על מצבה של קבוצת הבוגרים ועל הלך הרוחות השורר בה.

אין אחד שמכיר ועוקב אחרי ליגה א' דרום שלא יסכים עם העובדה שקבוצת הבוגרים של מכבי "קביליו" יפו נמצאת במצב הכי קשה מבחינה מקצועית, כמובן מאז שהוקם המיזם. למעשה לא מכירים שם את המושג "מאבקי תחתית" או חלילה "הישרדות".

בכל השנים מאז הוקם המיזם, מוקמה הקבוצה בשלב זה של העונה, בחלק העליון של הטבלה כשהמילה "עלייה" שגורה בפיהם של האוהדים מידי מחזור. ווינריות הייתה ה-DNA הקבוצתי.

אז מה קרה העונה?
זה מתחיל היכן שכל דבר בכדורגל מתחיל: במאמן. לכן, באופן טבעי עדשת הביקורת או האצבע "המאשימה" מופנית כלפיו של מי שבנה את סגל השחקנים, צחי טיאר. המאמן ניסה להביא עמו את ה"אני מאמין" שלו, הווה אומר שחקנים צעירים ורעבים אותם יצליח לבנות ולחשל בצלמו ובדמותו.

טיאר לא לקח בחשבון שהוא גם יצטרך לשנות סדרי בראשית כלומר, חברי הנהלה אמוציונליים (טבעי לחלוטין) ואובר מעורבים. הניסוי נועד מראש לכישלון. טיאר הוא לא אחד שאוהב שמבקרים אותו בנוגע לשיטות האימון (עיינו ערך הפועל הרצליה) והדרך שלו החוצה הייתה סלולה ברגע שהתייצב ראש בראש מול מבקריו.


רונן גבאי שבא אחריו, לא ביצע כמעט שינויים בסגל לפני תום מועד העברות (חוסר ניסיון בליגה?) וכשהבין תוך זמן קצר עם מה יש לו עסק, חמק לחיקו החם של מועדון נעוריו, מכבי נתניה. עדיף להיות זנב לאריות צולעים מאשר ראש לשועלים חולים.
אלי מחפוד בינתיים לא הביא את הבשורה ולזכותו ייאמר שלא הייתה לו שום אפשרות לבצע שינויים בסגל בגלל שהגיע לאחר תום מועד ההעברות.

אך הבעיה אינה טמונה בשניים האחרונים, אלא במי שמינה אותם. במצבה, יפו הייתה צריכה מאמן שמכיר את ליגה א' ואת המנטאליות של השחקנים בה. אחד שידע להטריף את שחקניו, אחד שיידבר אליהם בגובה העיניים והכי חשוב אחד שיסתדר עם ההנהלה, סטייל איברהים אבורקייק או שי מאור. הבעיה היא שאף אחד בהנהלת יפו לא האמין שיצטרכו כזו פיגורה. חיפשו מאמן בעל שם, אחד שהשחקנים יעריכו. אולי בללה לנד זה תופס, לא במציאות של ליגה א' דרום.

לפני המינוי של מחפוד שוחחתי עם גורם ביפו שאמר שני דברים שהצביעו עם שאננות יתר. הראשון: "אנחנו 7 נקודות מהתחתית, יפו לא תרד" והשני: "אין מאמנים בשוק". בינתיים הפער משוכנות האזור המסוכן, אזור ומורשה הצטמק ל-4 בלבד כשבשישי הקרוב הוא יכול להצטמק עוד. אבורקייק כן פנוי ולדעתי הוא היה בא ליפו רק אם היו פונים אליו.


כל זה מוביל אותנו בעצם לדבר האחרון ואולי הכי חשוב: סגל השחקנים שבסופו של דבר אמור להוציא את העגלה מהבוץ. כל מאמן שהתייצב מול מכבי יפו בתקופה האחרונה מעיד על קבוצה מפורקת מנטאלית. לא ראיתי את הקבוצה העונה ולכן לא אביע דעה אך התוצאות מדברות בעד עצמן. 12 משחקים ללא ניצחון זה משהו שביפו לא מכירים. איך אמר מחפוד לכתבנו אחרי המשחק נגד כפ"ס: "צריכים להחזיר את הביטחון לשחקנים". אבוי לקבוצה שמצבה כזה.

המבחן הגדול של כל המערכת מגיע ביום שישי הקרוב במשחק נגד אזור. לא רק שמדובר ביריבה מרה אלא גם באחת המסובכת לא פחות מיפו בתחתית. משחק על שש נקודות וכל הקלישאות שמסביב.

נקודת האור של יפו היא שגם במקרה של הפסד יהיו עוד 10 מחזורים לתקן, הכל ברגליים שלה או יותר נכון של שחקניה. אולם מי כמוכם יודע, עוקבי ליגה א' דרום, כשכדור השלג מתגלגל בעוצמה קשה מאד לעצור אותו.