אם עדי שמאי, קשרה של בית דגן לא היה מתנהל בצורה אימפולסיבית ייתכן והקריירה שלו הייתה ממריאה למקומות אחרים. בינתיים למד לשתוק ומקווה לעשות עלייה היסטורית עם בת דגן שהתקווה תיקח אותו למקומות אחרים. ראיון

כבר כילד סומן שמאי כשחקן שצריך להגיע רחוק אך התנהלות לא ספורטיבית וטיפשות של גיל הנעורים מנעו ממנו להיות היום שחקן לגיטימי בבני יהודה ואולי אף יותר מכך. הוא פשוט לא ידע לנצל את הפלטפורמה שהייתה לו ולכן כיום הוא משחק בליגה הנמוכה ביותר בארץ. לפחות דבר אחד מנחם: שהקבוצה הנוכחית שלו, בית דגן מדורגת במקום הראשון ואם לא יקרה משהו בלתי צפוי היא תעפיל בסוף העונה לליגה ב'.

היית מאמין שתשחק בליגה הזאת?
"אם היית אומר לי את זה לפני חמש שנים סביר להניח שהייתי אומר שאתה צריך אשפוז. לצערי, כנראה שכתוב למעלה שאצטרך ללכת לכיוונים אחרים. בכל מקרה אני חס וחלילה לא מזלזל באף אחד בליגה הזו ובטוח שיש עוד הרבה כמוני שחשים כך".

איך אתה מסביר את ההידרדרות שלך?
"במילה אחת: טיפשות. מאז שהייתי ילד ועד היום מה שהורג אותי זה האימפולסיביות והפה שלי. תמיד חשבתי שאני צודק ולא הקשבתי למאמנים. מבחינת כדורגל תמיד חשבתי שהכישרון שלי יספיק ולכן לא הקשבתי ונהגתי לריב עם המאמנים שלי".

אתה חושב שיכולת להצליח ברמות הגבוהות?
בהחלט, במיוחד כשאני רואה את אלה ששיחקו איתי כמו חסן אבו זייד, שלומי לוי וליאור ברגיג שהגיעו לבוגרים וקיבלו את ההזדמנות. אני בהחלט מפרגן להם ומאשים רק את עצמי".

איך אתה משתלב היום בבית דגן?
"מדובר במקום טוב עם הנהלה, מאמן ושחקנים מצוינים. נקווה שנצליח לעלות ליגה ומשם אני מקווה שאתחיל לטפס למעלה".

מה נאחל לך לסיום?
"רק בריאות שזה הכי חשוב, סיפוק ושהיה חג שמח וכשר לכל בית ישראל".