מאמנה של גבעת אולגה, אחת הקבוצות המועמדות להפתעת העונה, מסכם עונה ומדבר על מה שעבר עליו בעונה הראשונה בתור מאמן קבוצה בוגרת (״עונה יוצאת מן הכלל״) על רגעי המשבר וסוד ההצלחה

בסוף חודש אוגוסט האחרון, רגע לאחר משחק האימון של מועדון ספורט גבעת אולגה מול קביליו יפו, ניגשתי למאמן אולגה צחי אילוז ואמרתי לו: "צחי כמו שהקבוצה ניראת, אתה אמור להילחם על ירידה". אילוז מצדו הסתכל עליי בגיחוך ואמר: "ניפגש במאי". אמר וידע על מה הוא מדבר.

אילוז, שלו זאת הייתה העונה הראשונה בקבוצה הבוגרת, עשה מאמצים רבים במהלך הקיץ כדי למצוא את השחקנים המתאימים שבמינימום תקציב יידעו להיות חלק מהבנייה בגבעת אולגה. בעיני כולם המטרה הראשונה הייתה להשאיר את הקבוצה בליגה ולא להיגרר למאבקי תחתית, אבל אילוז תמיד האמין יותר ויותר בקבוצתו שעשתה את העונה הטובה ביותר בהיסטוריה של המועדון כאשר חוסר מזל ברגע האחרון מנעה ממנה להגיע לפלייאוף העליון.

למרות ההצלחה, העונה של אולגה הייתה מלאה בתהפוכות וגם מספר סיפורים מבדחים, השיא הגיע כאשר מספר חודשים נאלצה הקבוצה להתאמן ללא חשמל.

בראיון סיכום העונה מדבר אילוז על העונה שהייתה, על ההצלחה הגדולה ובעיקר על הדרך שעבר בעונה הראשונה וזכה לשבחים רבים, קפיצה שכבר הביאה לאילוז מספר הצעות מליגה א' ואף מספר הצעות מהליגה הלאומית.

איך אתה מסכם את העונה?
"זו הייתה עונה מטורפת ויוצאת מן הכלל. הרבה אנשים לא חשבו שנעשה את העונה כמו שהיא הסתיימה, אבל בעיקר זאת הייתה עונה מתישה ומתוקה עם הרבה רגעי סיפוק".

בהתחשב לעובדה שאולגה לא סיימה בפלייאוף העליון, מדובר בהצלחה או בכישלון?
"אני חושב שזו ללא ספק הצלחה והצלחה גדולה. בניתי את הקבוצה הזאת מאפס כאשר במהלך הקיץ נתתי את נשמתי מהבוקר ועד הערב כאשר המטרה הראשונה והעיקרית שלנו הייתה להשאיר את הקבוצה בליגה. אני חושב שההצלחה הגדולה הייתה בכך שבנינו חדר הלבשה מדהים שכלל המון והמון ערבי גיבוש (שרובם נערכו אצלי בבית). להיות במקום הרביעי כמעט כל העונה זה לא דבר של מה בכך ולכן זו הצלחה, נכון שיש טעם מר בסופה בגלל הפספוס של הפלייאוף אך אני כל הזמן אומר שבעונה הראשונה שלי כמאמן בוגרים הצלחתי להביא את הקבוצה לרמה הזאת. כמובן שיש עוד הרבה מה ללמוד אבל העתיד מבטיח".

מה קרה בחודש האחרון?
"אני חושב שמדובר בחודש וחצי שהיו קשים גם לי וגם לשחקנים. זה החל ביום שניתקו לנו את החשמל בגלל חוב ובמקום שנתעסק בכדורגל אני התחלתי להתעסק בדברים מסביב כמו מי ייקח את הדברים לכביסה ומי יאסוף משם, מאיפה נשיג גנרטור לאימון, איך נדאג למים חמים לשחקנים אחרי האימון וכמובן הבעיה העיקרית הייתה לתת תחושה לשחקנים שלמרות הבעיות, הקבוצה צריכה להיות מלוכדת. היו הרבה מקרים שהייתי מגיע אחרי האימון ואומר לאשתי שהתייאשתי ובא לי לעזוב הכול, אבל האמונה והביחד של השחקנים השאיר אותי בעניין. גם אני מצדי החדרתי בהם אמונה וכוח להמשך הדרך".

היית מאוד עצבני בדרבי אחרון. למה?
"היו לי לא מעט סיבות להיות עצבני. הסיבה הראשונה היא כי מדובר במשחק שיקבע אם הקבוצה בפלייאוף או לא, זה היה דרבי באולגה ורצינו לנצח את המשחק האחרון ולסיים את העונה בטעם טוב. כל השנים חונכתי בלהיות ווינר ולהגיע הכי גבוה שאפשר וכך העברתי לשחקנים כל העונה".


ספר קצת על הבנייה של הקבוצה.
"זאת הייתה תקופה לחוצה ובעיקר נוראית למשפחה שלי כאשר הייתי מהבוקר ועד הלילה בטלפונים כדי לחפש שחקנים. לקח לי הרבה זמן לשכנע שחקנים כאלה ואחרים להגיע לאולגה. הייתי מקבל המון טלפונים מסוכנים שרצו להעביר לי שחקני נוער וניסיתי לבחור ולהקפיד על מציאת שחקנים המתאימים ביותר עבור הקבוצה שלנו. היה לי חשוב גם לבחור שחקנים שיהיו גם בני אדם ויתאימו לרמה האינטלגנטית של הקבוצה. בהרבה מקרים הלכתי עם האינטואיציות שלי. עוד חשוב לציין שכל זה נעשה בתקופה מאוד לא פשוטה בחיי האישיים, כאשר אישתי הייתה בהריון עם תינוק שמיועד להיוולד ולעבור ניתוח לב פתוח. למרות הכול ניסיתי שזה לא ישפיע עלי ואני חושב שהצלחתי ובגדול".


מה היה סוד ההצלחה של הקבוצה הזאת?
"אני חושב שהסוד הגדול שלנו היה חדר הלבשה מגובש כאשר כל השחקנים היו אחד למען השני. הייתי בהרבה קבוצות גם כשחקן ובחיים לא ראיתי אהבה והערכה כזאת בין שחקנים. היה גם חיבור גדול ביני לבין השחקנים והייתי מקבל הרבה הודעות עידוד מהשחקנים גם אחרי ניצחונות וגם אחרי הפסדים. אני חושב שזו הסיבה העיקרית להצלחה של הקבוצה".

היו לא מעט אנשים באולגה שלא כל כך האמינו בך בהתחלה.
"למדתי עם השנים לא להתייחס לדברים מסביב אלא להיות מרוכז במטרה. עבדתי ישירות מול הבעלים מאור פחימה ומה שעניין אותי זה ההצלחה במגרש ובתוצאות ולא הרכילות מסביב".

ישנם מספר שחקנים שהחזרת אותם לחיים העונה.
"אני לא מסתכל על זה ככה. כל שחקן שבחרתי שיהיה חלק מהקבוצה, החדרתי את ה"אני מאמין" שלי והשחקנים החזירו לי על המגרש. כמו שאני עזרתי לכל שחקן, אז כל שחקן עזר לקבוצה וככה אני מתייחס לזה".

ספר קצת על מערכת היחסים שלך עם מאור פחימה.
"מאור פחימה הוא קודם כל חבר ולא רק בעל הבית. היו הרבה רגעים שהייתי מוכן לספוג את הדברים מסביב רק בשביל מאור פחימה. מאור הביא אותי ונתן לי גיבוי מלא בכל הדברים ובעיקר נתן לי את ההזדמנות הראשונה שלי בבוגרים וזה לא ישכח לעולם".


מה היה רגע השיא של העונה?
"היה יותר מרגע אחד, זה התחיל בסיבוב הראשון עם ההידבקות לצמרת והמשיך עם מסע גביע קסום והיסטורי וכמובן אקורד הסיום של הסיבוב הראשון עם הניצחון בדרבי 0:4. כמובן הקהל שהתחבר בצורה מדהימה לקבוצה ואף ליווה אותנו למשחקי חוץ, זה לא דבר של מה בכך. ואילו בסיבוב השני ההגעה למקום הרביעי, היה רגע השיא של העונה".

מה היה הרגע הגרוע של העונה?
"גם פה היו כמה רגעים,ללא ספק, ניתוק החשמל, הפציעה של מיכאל בן חמו הקפטן, וכמובן ההפסד בדרבי ואיבוד העלייה לפלייאוף".


איך העונה הזאת השפיעה על הקריירה האישית שלך?
"זה רק העתיד יגיד, אבל מה שבטוח שהחיבור עם המועדון, השחקנים, הקהל ומאור עשה וייעשה רק טוב. מה שכן אפשר להגיד שהעונה התמודדתי כמעט עם כל דבר אפשרי ולא אפשרי שקיים בכדורגל, וללא ספק השנה הזאת תתרום להתמודדות עם הרבה מצבים לא פשוטים שמאמן אמור לעבור ואני בטוח שזה ישרת אותי בהמשך".

לאן אתה רוצה להגיע מבחינה אישית בעונה הבאה?
"השאיפה היא תמיד לרצות להתקדם ולשאוף לטוב ביותר אבל אני דוגל בדרך הארוכה והנכונה, ללא קיצורי דרך, כאשר עבדתי במחלקות נוער מהטובות בארץ במשך עשר שנים, משם המשכתי לבוגרים וגם בבוגרים צריך לעבור תהליך לפני שמגיעים לרמות הגבוהות".

מה אתה חושב על רעיון האיחוד?
"לא יקרה, חבל על הזמן".

מה אתה חושב על הקהל שלכם?
"בתחילת העונה היו כמה בודדים שליוו אותנו וגם זאת רק במשחקי בית, אחד הניצחונות הגדולים של העונה הזאת זה החיבור המדהים שנוצר עם הקהל, שלאחר מסע הגביע היה פשוט כוח אדיר עבורנו למשך רוב העונה".