כולם מכירים את האמרה שבכותרת. לפני פחות משנתיים אושרי מלול שקל 130 ק"ג. החלום להיות שחקן פעיל הובילה אותו לעבור ניתוח שרוול. בעונה שעברה המטרה הושגה והוא עלה בפעם הראשונה למגרש כשחקן פעיל והוכיח שאין דבר העומד בפני הרצון

שהתחלתי את צעדי הראשונים ככתב בעונת המשחקים 2011/12 עמד בכניסת השחקנים לאצטדיון בנהריה שומר מטעם חברת האבטחה "מטאור" בשם אושרי מלול.
הוא אמנם החזיק בתעודת מדריך אולם מי שראה אותו הבין שהמרחק ממנו לבין לעלות למגרש כשחקן פעיל היה שנות אור. ב-2013, בגיל 32 הגיע רגע המפנה של מלול בחיים כשהחליט לבצע ניתוח שרוול במטרה לשנות את אורח חייו ולהגשים את המטרה שהציב לעצמו: לשחק כדורגל במסגרת קבוצתית.

באותו עונה נפתחה גם מכבי נהריה ומלול שהיה באותם ימים בדרך לסיים קורס המאמנים מטעם התאחדות, הצטרף לצוות המקצועי של הקבוצה יחד עם אמיל חורגין. במקביל הגשים את חלומו כשקיבל ארבע דקות ראשונות במשחק נגד מרום גליל. בהמשך עוד הספיק לשחק מחצית מול מ.ס. ג'וליס ו-20 דקות נוספות מול בית"ר ג'וליס.

בסיומה של העונה שעברה התפרקה מכבי נהריה בגלל אילוצי תקציב ומלול מצא עצמו בהפועל, מאמן יחד עם שמעון עזרן. הרעב לדשא הביא אותו לחדש את כרטיס השחקן שלו ובמהלך העונה שחלפה שותף בשלושה משחקים נוספים. המשימה הושלמה.

איך הגיעה ההחלטה לבצע את ניתוח?
"השינוי מתחיל בראש וזה נבע מהאהבה הגדולה שלי לכדורגל. מעבר היותי מאמן רציתי להיות שותף לדרך גם על המגרש. כשאתה נראה רזה יותר השחקנים שאתה מאמן לוקחים אותך ברצינות מה גם שרציתי להגשים חלום ולהיות שחקן פעיל".

שותפת העונה בשלושה משחקים. ספר על הרגשה?
"בכל דקה ודקה שהייתי על המגרש התרגשתי מחדש. זה לא דבר מובן מאליו. רק לפני שנתיים שקלתי 130 קילו ופתאום אני רץ על המגרש ואפילו אם זה למספר דקות. זה מילא אותי באושר גדול. שמח על ההזדמנות שניתנה לי לחזור לשחק לאחר הרבה שנים בהן הייתי מחוץ למסגרת פעילה".

כיצד איך אתה מסכם את העונה של הפועל נהריה?
עונה חמוצה – מתוקה. לצד ניצחונות גדולים על קבוצות צמרת הגיעו הפסדים מטופשים לקבוצות מרכז הטבלה. זה השפיע עלינו מנטאלית בהתמודדות על המקום הראשון. מאכזב שלא הצלחנו. איתי או בלעדי אני מאחל להפועל נהריה שתעלה ליגה כי המקום שלה ממש לא בליגה ג".


מה השאיפות שלך בתחום האימון, לאמן בוגרים או במחלקות נוער?
"קודם כל, אני מאמין מאוד שאפשר לשלב את שני הדברים יחד. אני רק בן 34 ומאמין שאם אעשה את הדברים בצורה טובה ונכונה, דלתות יפתחו בפני". (יש לציין שלאחרונה מלול גם מאמן אישי בתחום הילדים והנשים באזור נהריה והצפון – א.פ.).

מה נאחל לך להמשך הדרך?
"בריאות זה דבר ראשון. להמשיך ולהתקדם בנושא האימון. השאיפה שלי להגיע לקבוצות מקצועניות ואני מקווה מאד שזה יקרה".